'לא קוראים לי אסף'

זה עושה לך טוב, מי אני בכלל שאמנע ממך להיות סוטה שמלקקת פרינאום אחרי יום עבודה עמוס במהלך גסיסת האביב?

מה שכן, לא לגלוש לחור ותשכחי מנשיקות סופש.💋

יש לי מבט עיניים של אלפא.

צוואר עבה של אלפא.

כתפיים חסונות של אלפא.

חזה רחב של אלפא.

ירכיים בשרניות של אלפא,

ונשמה של אומגה.

מסכנה.

כשאני רואה את האדום האדום הזה שמקשט את פנים החורים היפים שלה, אני נזכר כמה דם יש בתוכה. דם לא עושה לי טוב, אז הייתי צריך לסתום אותם כמעין חוסם עורקים על מנת להציל אותה ולהרגיע אותי. אף טיפה לא נזלה ממנה. הזרימה נשארה בתוכה והכניסה אותי בגסות להכרה שלה עם כל ישיבה תמימה.

אנאלי עצבני.

זועם.

ברברי.

פוצע.

בעיקר פנימי.🩸

זה לא באמת משנה כמה אני אשלוט עליה,

אפרק אותה,

ארכיב אותה,

אחרמן אותה,

אזיין אותה,

אלטף אותה,

אשרוט אותה,

אפנק אותה,

אחנך אותה,

אעלה אותה,

ארד לה,

או אפילו אתאבד בשבילה.

בכל מצב אני אחשוש מהתגובה שלה.

מעניין מה אני יותר - אכפתי או פחדן?

יש שיגידו מאוהב.

עדיין לא.

והיא אמרה שאני יכול להיות אבא נפלא.

בתגובה אמרתי שאם וכאשר אני כנראה לא אהיה לצדה בחדר הלידה, וזה ביאס אותה.

תהיתי גם איך אסתדר בעבודה ללא שעות שינה, וזה עצבן אותה.

הצהרתי גם שכשהגוף שלה ישתנה זה בטח יגרום לי להמשך אליה אפילו עוד יותר, וזה לא ניחם אותה.

גמרתי בחוץ.

היא תהיה אמא מדהימה.

זה לספור את כל השערות הנדירות והדקיקות שיש לה מסביב לחור, להמציא להן שמות, להדביק נשיקה לכל אחת מהן, לתלוש אחת מובחרת, ולהכניס אותה לכיס לפני שאני יוצא.𑜷

בטוח במקום שלי אצלה.

לא מקנא כשמריירים עליה,

לא כשהידיד הקרוב מתערב לה,

לא כשהאקס בודק מה איתה,

גם לא כשהבוס רומז לה.

רק באהבה שלה לאבא שלה אני מקנא.

יודע שבחיים לא אגיע לרמה הזאת,

שיש רק דאדי אחד אמיתי בחיים שלה,

ושאני כל כך קרוב לעשות עיניים לאמא שלה-

סתם כדי לגרום לו לקנא.💔

זה אחלה הזדמנות להכיר אותה עוד יותר לעומק.

זה להעריך את הרגע שבו אנחנו משלבים ידיים.

זה העיסוי הקטן והמפנק שאתה חייב לה.

זה לא להפסיק למעוך לה את הירכיים ולהתחמק מסטירה.

זה לבנות הכלה בהתמודדות מול הבאסה שלה.

וזה בעיקר להעריך את הפניקס הנפלא הזה שנקרא אישה.

סאמק.🤬

כמה חושך שרבי יפה לה

שיער לחלוחי על עין סמי תמימה

גוף מקורמל מזיעה מתוקה

הלילה אשאיר אותה שלמה

לא מבטיח שגם בנץ החמה

לפעמים ברגעי הפוגה, אם זה בקפה, בנסיעה או סתם במבט דרך החלון על השכונה הצפופה, אני צופה על זוגות ומהרהר איך הם חווים אחד את השנייה. מעניין אם היא מלקקת לו את הביצים, מעניין אם הוא פינטז לחנוק לה את ההורים. מעניין אם עדיין יש בה אהבה, מעניין אם הוא אי פעם הלך לזונה או קיים איזה רומן יצרי בעבודה. מעניין אם היא מרשה לו להכנס לה לתחת, מעניין אם הוא אוהב ללקק לה את הטבעת. מעניין אם הם קרובים לפרידה, מעניין אם הילדים תרמו לזוגיות יציבה. מעניין אם היא עדיין מתגלחת בשבילו, מעניין אם היא כבר מפליצה לידו. מעניין אם הוא עדיין מצחיק אותה, מעניין אם הוא עדיין נמשך אליה. אבל מה שהכי מעניין אותי זה כמה מהוניליות עדיין שרדה. נוטה לחשוב שאחרי כל כך הרבה שנים של חקירת הגופה שלצדך, בטוח מתפרצת פה ושם איזו סטייה מזעזעת ביופיה.