צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קיטשיות מגעילה

*רוב הפוסטים הוקלדו בהיותי מסטול תחת.
*ללחוץ פליי )
לפני 14 שעות. 2 ביוני 2020, 23:52

התגעגעתי למטווח..

יותר מדי זמן לא חוויתי את הכוח הזה שיש לך בין הידיים. מסניף את הריח החריף של הגופרית ומתמסר נפשית לרתע ולעוצמה.

אתה הופך בכמה רגעים לעל אנושי, כזה שיכול לקחת חיים באבחה אחת, עד שהמעצורים הארורים מחזירים אותך למציאות.

מעצור ראשון- דפיקה על המחסנית ודריכה.

מעצור שני- מוציא מחסנית משקשק ומחזיר.

מעצור שלישי- מוציא מחסנית מכניס חדשה ועצר המחלק נכנס לפעולה חדה.

ככה גם בחיים. מצליח, עושה חיל, מרגיש בלתי ניתן לעצירה ומקבל את הכאפה הראשונה. מעכל, מתאושש ואז עוד חומה בצורה. לא מצליח לבקוע אותה אז מאלתר ומקפץ מעליה.

חוזר להיות גיבור גדול ונורא,

עד המעצור הבא.

לפני יום. 1 ביוני 2020, 23:47

עם סולו גיטר קסום

עף במחשבות

חף מחרטות

מחבק חלומות

ותוהה

מתי כבר יצאו הדמעות?

🎸

לפני יום. 1 ביוני 2020, 18:46

לנהל איתה שיח או לפחות לנסות, תוך כדי שאני עושה לה ביד. כל תזוזה זעירה של האמה משפיעה על כל הברה. אותו גמגום חמוד שנפלט ממנה בזמן שאני מגרד לה ברכות את הדגדגן, מעצים אצלי את ההשפעה שיש לי עליה וזה כיף, זה מחזק. לא רק בגלל האגו הנדוש, אלא כי זה מסמן לי, שאני נוגע נכון.

🌹

לפני יומיים. 1 ביוני 2020, 2:10

כשאני מזיין-

אני אמור לדחוף קדימה ואחורה

או אחורה וקדימה?

🤔

לפני 3 ימים. 31 במאי 2020, 1:11

מרטיב יותר

מהומור עצמי

וביקורת עצמית

לפני 3 ימים. 30 במאי 2020, 15:29

עוטפת את שמשון עם פה עמוק ולשון חלקה

תוך כדי שהאצבע נעטפת בתוך טבעת קסומה

משתיק מחשבה ומרגיש בבית

עוצם עיניים וחש מוגן בתוכה

🏡

לפני 4 ימים. 30 במאי 2020, 12:57

כשהייתי צעיר ורענן, הוגבלתי ע"י הכיפה.

עכשיו כשמשוחרר, מוגבל ע"י הזיקנה.

כנראה שרק בגלגול הבא אוכל לזרוק על סבתא

בלון מים לתוך הפרצוף.

🎈

לפני 5 ימים. 28 במאי 2020, 15:36

שוכב על הגב..

יונה קופצת מניו יורק ומלקלקת לי ביצה שמאלית,

דפנה ליאל אחראית על הימנית כהתרסה לאמא,

רינה מצליח יורקת על שמשון עם הש' שלה,

דנה וייס היאכנע מדברת אליי גסויות,

עמליה דואק רוכבת ומצפצפת גניחות,

אדווה דדון עושה לי נעים בצוואר עם לשון תזזיתית,

יד ימין גורמת לקרן מרציאנו למלמל במרוקאית,

יד שמאל עם קרן בצלאל,

יעל אודם מחנכת לי את הפטמות,

סיוון רהב מאיר היא הדגדגן הולד כי שומרת נגיעה,

לי אברמוביץ יושבת לי על הפנים ובודקת עם

האולטרה סגול אם ניקיתי הכול,

ולכל אורך הדרך יונית מביטה בי עם עיניים קרות.

לפני 6 ימים. 28 במאי 2020, 1:51

הקישה בדלת,

הכישה בצוואר.

משכרת תמיד,

משקרת אף פעם.

הייתה ילדה מפוקחת,

הפכה לאישה מפוכחת.

ציננתי לה מוח חם,

הפשירה לי לב קפוא.

חשפתי איבר זקור מיצר רע,

הנגישה לי פרח זכור לטובה.

🌹

תודה

לפני 6 ימים. 27 במאי 2020, 14:46

היא התרגלה למחמאות שלא פוסקות,

מחמאות שמציירות לה תמונה מזויפת של

המציאות.

חנפנות ממכרת ששואבת אותה לעולם אוטופי

שלא באמת קיים.

גרמו לה לראות את הביקורת כנתון לא רלוונטי

והחשבון נפש כבר לא בא בחשבון.

מאחל לה שלא יגיע היום בו היא תשכיל להבין,

שאותם לקקנים בעצם הרסו לה את החיים.