'לא קוראים לי אסף'

רק ברוגע של השבת אני מביט מהקומה הרביעית ברמת גן הצפופה עם קפה ביד על הציפורים השונות, ומדמה אותן לנשים שחוויתי.

הראשונות להסתער על הענפים היו הדררות הבוהקות. אי אפשר לפספס אותן. הן כמו אותן נשים מרהיבות ורועשות. אלה שנכנסות לחדר ומסובבות לכולם את הראשים. נשים עוצמתיות עם נוכחות שלא פוסקת וצחוק מתגלגל שמעלה בך חיוך.

מיד אחריהן אני קולט את המיינות. הן כמו אותן נשים חכמות וחדות בעלות יופי אקזוטי ומבט תובעני. אקטיביסטיות ומוחצנות עמוסות בביטחון עצמי ואגרסיביות בריאה של מישהי שיודעת בדיוק מה שהיא רוצה.

שתיהן יפות, אין ספק. אבל הנוכחות שלהן יוצרת מתח באוויר.

ואז מרחוק אני מביט ביונה הפשוטה שרואה את עולמה חרב. הצבעים שלה דהויים, אפורים-חומים, רחוקים שנות אור מהזוהר של הדררה. הקול שלה מתון לעומת הזעקות הדומיננטיות של המנייה. היא הייתה התגלמות הענווה. בזמן שהאחרות צרחו והתווכחו על הענפים, היא פשוט עמדה שם, שקטה ואצילית. כמו אותן הרגועות והמופנמות. כאלה שלא זקוקות לעטות רעש כדי להפגין את הערך שלהן.

הקפה התקרר, הדררות והמיינות עפו למקום אחר, והשבת נשארה שקטה. רק אני והיונה, שהזכירה לי שהיופי האמיתי והעמוק ביותר נמצא לפעמים דווקא במקומות הכי פחות מתאמצים.

ממש כמו המתונה שלי.🩶

היא מכניסה בי אנרגיה שחשבתי שכבר מזמן התנדפה.

היכולת שלה עם חיוך קטן לגרום לכל מי שמסביבה לשנות צורה.

הדרך הרגועה שבה היא מגיבה לכל סיטואציה לא שגורה.

ההליכה הלא מתאמצת שלה שגורמת לי ללכת גאה וזקוף לידה.

החיבור שלה לאנשים שמחוברים אליי נותן בי מנוחה.

האיזון הנכון שקיים בתוכה בין לחיות לצדי כקדושה ללמות תחתיי כקדשה.

הכל טוב ויפה איתה..

עד שנגמר לה מטהר האוויר.

שתהיו בריאות.🤎

יש את הניחוח של הכוס שלה.

ולפעמים כשרחוק ממנה,

אני תוחב את היד סטייל אל בנדי,

מתיז על אותה היד דוגמית של הבושם שלה,

מסניף את שילוב הריחות,

מוחץ את הכרית,

מכבה עיניים,

וזה עדיין לא זה.

You saw me standing alone

🌙

עם הבנות דודות, אני כזה:

טוב זאת כנראה כלוביסטית.🤦

טוב אין מצב שזאת לא כלוביסטית.🤦

טוב הצדיקה הזאת בטוח כלוביסטית לשעבר.🤦

טוב המשוגעת הזאת בטח הקימה את הכלוב יחד עם כלובי.🤦🤦

שבט של סוטות.

ושום מילה על דוד עמרם.

כשהיא מעידה על עצמה שהיא 'חמדנית',

זה לא כזה חמוד כמו שזה נשמע.

כואב לי.

היא מתקשה לגמור אם אני לא נכנס לה לבפנים

ומתחכך בנקודה הצפון מזרחית המאוד ספציפית,

ומדגדג לה את הדגדגן,

ומוחץ לה את החזה,

ושואב לה את הצוואר,

ולופת את הגרון השברירי,

ומוסיף נשיכות קטנות מסביב לאוזן,

ולוחש עירבוב של מילים מחמיאות ומשפילות,

ובעיקר נוהם.

אני מתקשה לגמור אם אין תחת.🤦

Unless You Are A

שוטרת ב'משטרת בן גביר'.

אוי הצביעות השקטה.

🖕

טוב אז לפני שהמינוי החינמי והקצר מסתיים, לקחתי את ההזדמנות לגזור כמה פיסות עור מהלא מושמדות ומהאווטארים השונים של הכלוביסטיות האהובות עליי, וזו התוצאה:

כשהיפות האלה ממתינות לגמור את העבודה:

מקווה שהרוב לא יזהו את עצמן כי חייב להודות שזה די מקריפ.🤦

להיצמד אליה מאחור,

להזיז לה את השיער,

ללטף בנשיקת צוואר,

לכחכח מעט בגרון,

וללחוש לה בצרידות לא מכוונת-

'חולשה שלי'.

נצמד - כי התחת שלה.

מזיז - כי צמא למבט שלה.

מלטף - כי לא תמיד חייב לנשוך.

מכחכח - כי תמיד נרגש קלות.

לוחש - כי לא מתאים לצעוק.

אוהב - כי זה מרגיש נכון.

לפעמים לא נעים לי לדרוך עליה(אבל רק לפעמים).🌹

בסופש שבו אתה מקבל גם עיסוי בחינם וגם מינוי לכלוב בחינם, מתעוררת בך התחושה שבשבוע הבא עלינו לרעה אתה הולך לשלם ביוקר.