סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יום ששי

מי כתב את השיר יום ששי את אומרת
לפני 8 שנים. 4 בינואר 2016 בשעה 13:17

בסיבוב הנוכחי של יחסי השליטה ,אני באטרף.

האדון שלי הרשה לי לכתוב את הדברים הללו לאחר שיחה ארוכה בבוקרו של יום חורף משגע .

נשלטת כנועה כמוני ,שאיננה כנועה כלל למעשה ,

נהנית להמשיך להיות כזאת לאדון שבאופן עקבי במין טור הנדסי מתעלל בה .

כאילו מה שהיה בחודש הראשון היה נפלא .

מין שליטה חזקה משפילה מינית מאד ,

בעילות של ממש ,מצחיק לומר אך יש בעילות יש חדירות ...ויש כאלה מלשון בעל 

ואליהן אני מתמכרת ונהנית ללקק את כפות רגליו אחרי הכל ,אני -(מינוס)

בלשון המספרים .

טוב עובר שבוע שבועיים ,

אני נוסעת אתו לחו"ל ,הכל עובר חוויות חדשות אני בקושי מכילה הכל מתמכרת ,

האדון שלי כאילו לא מנסה להרשים אותי .אבל יודע בעצמו שהוא למעשה קונה אותי בכסף ,

שלא תבינו לא נכון אין מעבר של שקל בינינו ,

 

אבל אני אפילו אם יכולה לא אבזבז כלאחר יד חמש מאד דולר על מלון ולא אכין לעצמי מקום מיוחד במטוס ,

אבל הוא הצבר הישראלי הגולנצ'יק רגיל לזה ,

טוב זה לא רגיל. אני לא יודעת אם לאהוב או לא לאהוב את זה ,אני מעדיפה לעתים פשטות.

אנו חוזרים לארץ ,

מצטרפת אלינו עוד מישהיא

שעשוע , כך התייחסתי לכך .

מאד נהניתי

והנה מתמסד לו משהוא ,

יש שימור של יחסים שלא התכוונתי אליו ,

נוצרו יחסי שליטה ממוסדים

אבל בניגוד לעבר

יש מיקום

אנחנו איננו פנויים מבחינת מיקום .

כלומר היחסים עברו אליה

והיא גרה עם שותפים

מהדירות הענקיות של פעם כאילו עם אגפים נפרדים .

אתם מבינים מה קורה

לא רגיל

לא שפוי

אבל הפך להיות ממוסד

אני מגיעה מבשלת היא חוזרת מאכילה אותה

מלבישה אותה ,אתמול עשיתי לה מסאג׳

ופעם ראשונה נראה לי שהמעשה נהנית יותר מהמעושה ( זה הפועל הנכון אגב.?)

ניסתי לברר עם עצמי מה קורה פה ,

 

ולא הצלחתי

הכאילו אני רואה את עצמי בגיל שלה ,נראה לי פתטי מאד מאד 

זו לא הסיבה 

אז מה כן ?

שמא כשף כושפתי ,

כאילו המסטר שלי הוא מכשף 

ואשר יביא לי אקבל ?

אני מרגישה מצויין בחיים הכללים שלי הכל הולך טוב ,אפילו סגנון לבושי מוחצן 

ומתקבל בחן רב .אבל אני מרגישה שאינני שייכת לעצמי אולי פינטזתי  על כך בעבר 

וראיתי בכך את הכיף המושלם .אבל כאשר זה קורה באמת -מפחיד .

שימור השליטה .

כבר שליש שנה זה הזמן שלוקח לעבור קורס קצינות בצבא 

אני משועבדת מרצון מנטלית ,פיזית שלושה חודשים .

והאמת ניתנת להאמר אינני ממש מכירה אותו , הוא אינו מאפשר לי להכיר אותו 

קורא לי שפחה ומתנהג אלי כשפחה .

זה היה טוב היה בזה עונג אמיתי,אבל כאשר זה הופך לממוסד ,אינני ממש יודעת איך לקבל את זה .ומה שיותר מפחיד אותי שלא נראה כל סיכוי להגמל מכך .בניגוד ליחסי השליטה שהיו לי בעבר ובהם הייתי למעשה השולטת .

 

ואולי בכל אשם החורף ...שעות האור המועטות לוקחים ממני משהוא כך שאני זונחת הכל לפנות ערב 

  • כשהוא נכנס אני נופלת לרגליו חולצת את נעליו מלקקת את כפות רגליו...
נדירה בספציפי​(שולטת) - זה נורא.
אני מצטערת.
זה פשוט נורא.
ואין בהתנהגות שלו שום יופי.

מצד שני, את כותבת נהדר!
הוא כל כך לא שווה אותך.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י