שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה

ותֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת-דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל-פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
וַתִּפֹּל עַל-רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי-אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר-נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:

לָהּ אָמַר עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ.

הָיְתָה- נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים

שמואל א' פרק כ"ה
לפני 8 שנים. 13 בדצמבר 2015 בשעה 20:03

      

 

 

                            כשנותרתי על הכביש מדממת, הוא היה ועודנו המדרכה.

 

                                   דימוי נדיר לאדון- מדרכה, נכון?

Cafe​(שולט) - את רק מחזקת יותר את הטיעון שלי בתגובה לפוסט הקודם :)
לפני 8 שנים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - אהבתי מאד את הדימוי. אני לא בטוחה ששולטים יאהבו את זה.(שיקפצו לי) מדרכה מצילה ממות,לא? מדרכה זה מקום בטוח, לא ? רעיון לניק- אדון מדרכה.
לפני 8 שנים
אביגיל הכרמלית - בדיוק כך, מקום של רווחה, מוגנות, אי של ביטחון ביחס לכביש המהיר שבו אני פרוצה ומדממת
לפני 8 שנים
אביגיל הכרמלית - ואם הית מכיר את אדוני, את תעצומות נפשו ורוחב ליבו, הית גם מבין את הדימוי
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י