לפני 8 שנים. 23 במרץ 2016 בשעה 19:43
היום הסרתי את הקולר שניתן לי מאדון קפה. אדוני.
לא בהפתעה, לא בחימה, אלא בהסכמה וחיבוק.
מנוי וגמור היה עימו כי ברגע שאעמוד על הרגליים
אפרוס כנפיים.
בנדיבות רבה הוביל אותי מתהום תחתיות של הנפש אל נאות הדשא שם קרני השמש.
בהתעמקות ומחשבה, בשכל ישר וחכמה מצא פתרונות.
האתר שלנו מחבר לפעמים בין נשמות לא צפויות, במפגשים בלתי אפשריים, בדרך המתעקלת בין גוף ונפש, בנתיב המשיק
את הנשמה עם הבשר ואיך יתכן שדווקא שם צפונות הפתעות שכאלו?
צפנת פענח, איזה מסע היה לנו, ואיזה משא הסרת מעל נפשי, זה היה קצת כמו לזכות בפיס.
רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ
אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי; בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ.
