צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה לא בלוג!

הקריאה היא על אחריותכם בלבד!
לפני 3 ימים. 27 באפריל 2024 בשעה 14:40

מאז שאני ילד עולם הסטיות (לוו דווקא המיניות) עניין אותי, תמיד חשבתי איך משהו שעובד ועל פניו נורמלי חברתית יכול להיות "טוב יותר" עבורי כמובן, איך אני מטמיע את הפנטזיה

אצלי בגוף, בחוויה, במציאות.

התבגרתי, עולם המיניות התגלה בפני, בהתחלה עבורי הכל היה בתולי , והסקרנות הטבעית התפזרה לכל עבר.
אבל בכל מקום שכבר הצלחתי לבסס ידע וקצת ניסיון, חיפשתי איך אני "סוטה" את החוויה ומגלגל אותה למקום חדש, אולי אפילו מקצין אותה במבט מהצד.

לדוגמה, אם מצאתי שאני נהנה להכניס אצבע ארצה לדעת מה יקרה לשתיים, שלוש, יד, אגרוף, כמה דילדואים, בקבוק ,מחבט וכו'.

עולם הסטיות הזה דוחף לחוויות, לרצון לחקור עוד ועוד את המוח הסוטה שלי ובתקווה גם את המוח הסוטה של הפרטנרית.


במקביל נכנס גם עולם הבדסם עם הפרקטיקות השונות, המנטאלי העמוק, מצבים רגשיים מוקצנים ועולם התחושות - מה ניתן להפיק מהגוף והמוח ביחד.
גם כאן, ישנה סקרנות טבעית והרצון לסטות "מהנורמלי" לגירסה שאני מתחבר אליה יותר, שוב במבט מהצד היא יכולה להראות קיצונית.

המנגנון הזה של הרצון לסטות שעובד אוטומטית ומעלה רעיונות, מחשבות, פנטזיות ומתחברת לצרכים ורצונות, עובד בלי שליטה ביצירה, כי מי רוצה לרתום את המקום השמח, המהנה והיצירתי הזה אצלו בראש.

החלק המצער שאני חווה אותו, כאשר בשלבי הכירות ואף תחילת קשר ולפעמים אף מאוחר יותר - לוקח זמן לקלף שכבות שלי ושל הצד השני. העולמות הסוטים מנסים להתחבר או לפחות מנהלים עליהם שיח, ואני מגלה שהעולם שלי גדול יותר או מוקצן יותר. לחלק הוא פתאום יכול להיות מפחיד או מרתיע.
ברגע שאני מנסה לתווך את העולם הזה ומנסה להסביר, אני יוצא סוג של מתנשא.
מי באמת אוהב שמסבירים לו, משהו שעל פניו הוא כבר מכיר (הכל)...התנגשות באגו או סוף הסקרנות, אבל כאן לא לנתח אותם.

לפעמים על מנת לא לתווך ולהסביר אני משתף חוויות.
המתלהבים יכולים לשקר לעצמם וגם לי בדבר הרצון והסקרנות, מודה שלי אישית קורה פחות.
לרוב, שיתוף חוויות מושך עד גבול מסוים ואז מגיעים לגבול היכולת להכיל. בשום שלב לא ניתן לדעת על איזה טריגר לחצתי, כמה זה נראה להם מוגזם או מוקצן, והם מוצאים עצמם מרחקים ודוחים את החוויה הלא אישית שלהם והחוויה המאוד האישית שלי וכך גם אותי ואת עולמי הסוטה.

עם חלק פתאום באמת מגיעים לסוף הסקרנות או הניסיון, במילים אחרות "סוף העולם" - שלהם כמובן, כך שנגמר להם העניין. ובמידה וממשיכים בשיח הסוטה, נראה להם שזה כל עולמי, התוצאה היא: הם יכולים לאבד עניין או להעלב על שעולם הונילי לא מקבל אותו זמן במה.
כמובן אני בצד השני, יכול לאבד סבלנות ולהשתעמם גם, במיוחד אם עולמם קטן מדי עבורי ולא רוצה לגדול, וגרוע מזה להיות מתוסכל ואף לכעוס אולי...עלי, עליהם או על העולם -איף איזו חוויה משמימה, לעזאזל אם זה!
האם המנגנון הזה הוא קללה או ברכה?!

כן כן, כמובן אף אחד לא אשם.
זאת פשוט אי התאמה.
תרים ראש,תזדקף בגאווה.
זאת עוד תחנה, לשלב הבא.
אל תתעצבן, תלמד מכל חוויה.

במהלך השנים מצאתי אנשים הדומים לי, עם אותו מנגנון אוטומטי סוטה, מה שנקרא "אותו ראש" והקשרים החברתיים חוצים מדינות או שפות לפעמים.
כן הם אנשים שונים באופי, בנראות, בשפה ואף בסטיות אבל החיבור המיידי (אנחנו מזהים אחת את השני) הוא סביב המנגנון והסקרנות לחקור עולם סטיות חדש של אדם חדש...והשפה פשוט נוצרת מעצמה.
מצאתי שאחוז האנשים "באותו ראש" הוא באחוזים בודדים וכל מציאה היא תחושה כאילו מצאתי אוצר אבוד אחרי שנים של חיפוש.

מאז שאני זוכר את עצמי, התחושה שעדיף לכווץ את העולם הסוטה במיוחד כאשר מחפשים פרטנרית כי זה יכול להיות יותר מדי עבור הצד השני, מלווה אותי שנים.
אחרת אקבל תיוגים בדמות "קשוח", "קיצוני", "יותר מדי", "זה כל מה שאתה חושב עליו" וכו'.
למדתי עם השנים לעדן את העולם, לתת הצצה שלא להפחיד, לא לחשוף את כל הקלפים, לתת לצד השני להכיר עוד צדדים לפני שהמגננות עולות מולי.


החלום הוא למצוא עולם של אוצרות, ולא עולם של אי המטמון רצופת מכשולים, מפות מזוייפות וספינות רפאים מבולבלות...אולי בעולם כזה, יהיה קל יותר למצוא את האוצר האחד והיחיד אבל כל כך חמקמק ו"להתעשר" סוף סוף .

 

לפני חודש. 6 במרץ 2024 בשעה 14:26

לפני חודש. 5 במרץ 2024 בשעה 15:38

לפני חודש. 3 במרץ 2024 בשעה 17:18

R&P:ME

M: Anonymous

לפני חודש. 2 במרץ 2024 בשעה 14:13

לפני 8 חודשים. 21 באוגוסט 2023 בשעה 8:00

לפני 8 חודשים. 20 באוגוסט 2023 בשעה 3:51

היא רוכבת עלי, מגבירה את הקצב, אני מרגיש אותו קשה והיא עוטפת חזק עד מצב תלישה, לא עוזבת, רק רוכבת ומסובבת את האגן, רוכבת ורוקדת...

אני מרגיש לחץ בשלפוחית, שתיתי הרבה מים לפני, פתאום השלפוחית מציקה לי, מצד אחד לוחצת ומקשיחה מצד שני מבקשת להתפנות.

אני נהנה מהעונג - אי נוחות, נותן לזה מקום, לא רוצה שהיא תפסיק לרקוד, היא רוקדת כאילו אין שום דבר אחר בעולם.
הלחץ לא מפסיק, אני רוצה להשתין!

אני לופת אותה בשיער, היא עוצרת במידית, אני מתרומם ושולף אותה מהתנוחה. לפתע היא מבינה שצריך לזוז מהר מהר, לרוץ אחרי לשירותים, אני מושך לה בשיער, מושך ומכוון אותה לחדר השירותים.

מוריד אותה למטה במקלחת, מושיב אותה על הברכיים, מנמיך אותה ארצה - ישבן לכפות רגליים, היא ניענת לכל הזזה שלי, בוהה בי בעיניים גדולות, מנסה לפענח מה אני מתכנן לעשות.

אני מרים לה את הסנטר למעלה, מפנה אליה את התחת , פתוח אותו עבורה, נותן לה להתענג על החור, ללקק אותו כמו גלידה ביום לוהט במיוחד.


אני מרגיש שהשתן קרוב מאוד, אני מתרום למעלה ומחדיר זין קשה במיוחד לגרון, עולה למעלה ומתרסק מטה, מתרומם ויורד כמו מכונה משומנת, אין התנגדות, כאילו הוא נברא בדיוק לרגע הזה .

אני לא יכול להתאפק יותר, אני משחרר, אני משחרר שתן ומציף את הגרון, ממשיך לעלות ולרדת, לעלות ולרדת והיא מוצפת ונחנקת ושופכת נוזלים לצדי הפה, כולה רטובה וספוגה שתן ורוק ומיצי קיבה שעלו.

אני מאבד שליטה, מאבד ומשחרר את זעקות הגוף, את דאגות הראש ודמעות הנפש, אני בספייס אני בחוויה חוץ גופית!!!
רק הגוף עובד הראש מנותק, אין מחסום לכלום, פשוט רק דבר אחד - הזין שלי בגרון שלה - אחד הם.

אני מרחף, נותקתי מהכל, אני מרגיש אותה בניתוק גם, סופגת אותי במלואה ורוצה עוד ועוד... משחררת את הגוף לרשותי, כמו בובה שומטת ידיים, כתפיים, גב ומשחררת שליטה - היא לרשותי!

הראש נוחת מהריחוף, מסמן שהרגליים מתעייפת וצריך להפסיק, אני יורד למטה, מתיישב לספסל שממולי, מיישר רגליים, והיא נשכבת לרגלי, שמה את ראשה עליהם, מחבקת את כפות רגלי ומתכרבלת לתוך עצמה.

יחד נחים ונוחתים מטה לריצפה הקרירה של האמבטיה, מחובר יחדיו כמו שני חלקי פאזל נדירים.

לפני 8 חודשים. 18 באוגוסט 2023 בשעה 14:42

לפני 8 חודשים. 17 באוגוסט 2023 בשעה 10:42

לפני 8 חודשים. 16 באוגוסט 2023 בשעה 13:02

אנחנו בתנוחת 69, הרגל שלי על הראש שלך, דוחפת פנימה, מצמידה ודוחפת את הזין עמוק יותר לגרון.

את מתנגדת קצת עם הראש, לוקחת נשימה אחרונה, מנסה לחשב אוויר.
אבל אני לא נותן לך זמן מחשבה ארוך - דוחף חזק יותר, שובר את מחסום הגרון, הוא בפנים...אוחחח, הללויה הגעתי לנחלה, אני בפנים!!

יש שקט פתאום, את מלאה בזין, לא מתנגדת רק מחוברת עליו כמו שקע לתקע.
אני כבר כמעט ולא מתאמץ עם הרגל -היא מונחת ואת פשוט כנועה שם לבד.
הכוס שלך מולי, הוא פתוח, אני חופר בו עם האצבעות, מדי פעם טועם אותו, אבל בעיקר חופר בו, מרחיב אותו עם שתים, שלוש, ארבע אצבעות, כל היד, מושך הצידה, רוצה לראות מה יש בפנים.

את מאבדת חמצן, דומעת, מפרכסת קצת ודומעת, הכוס מתכווץ לו ודוחף אותי החוצה, אני מתנגד - לא נותן לו!

אני מוציא את האצבעות ונושך את הדגדגן, שולק את השפתיים עם הפה, את מתפתלת פתאום, מתכווצת פנימה כואב- נעים לך...מכניס לשון קצת פנימה, לסמן לך שאני כאן.

אני מחבק חזק את האגן שלך לחזה שלי, דוחף פתאום עם הרגל את הראש פנימה שוב. ואת משפריצה חזק, משפריצה על החזה שלי, על הפנים שלי, על המיטה שלי...הכל רטוב, ספוג נוזלים... נוזלים חמים...עכשיו הם שלי!
אני משחרר את הרגל, נותן לך לעלות, את משמיעה קול של אוויר שנכנס לריאות, משחרר את הידיים ואת רוטטת עלי, מתכווצת ורוטטת, נאחזת בכפות רגליים מחפשת מקום עגינה...אני מלטף אותך קטנה אומר לך תוציאי הכל, אל תשאירי כלום בפנים ואת נוחתת בין רגלי, מרפה ומכסה אותן כמו שמיכה רכה.