זה לא בלוג!

רבים מהסאבים (ולא רק, גם דומיננטיים) נכנסים לעולם הבדסם וקינק כשהם נושאים איתם טראומות, חוויות ילדות קשות, מערכות יחסים מתעללות, או אירועים שגרמו לתחושת פגיעות ותחושה לא בטוחה ומערערת למשך זמן ממושך. זה ממש לא נדיר, וזה משפיע באופן ישיר על האופן שבו אדם חווה שליטה או העברת שליטה, כניעה, אמון וגבולות.

ראיתי דינמיקות שנכשלו בצורה כואבת כאשר מתעלמים מטראומות או גרוע מייצרים בועה רומנטית סביבן. על פניו הדום אחראי, בתיאום הציפיות ושלב ההכירות צריך למפות את החלקים הללו בנוסף לחלקים שהוא נמשך ואוהב.

לא למהר לעקוף את זה, לא לנצל את זה כנשק ולא דורס - להיות קשוב, פדנטי, זהיר, מחושב, לתת עדיפות לביטחון רגשי שלו ושל הצד השני ובעיקר לחקור עד כמה שניתן את מה שעומד מולו - הצרכים, הרצונות, התבניות וגם הטראומות על מנת להבין את החיבור והאם יש בכלל חיבור.

נכון, לצד הדומיננטי יש לא מעט משימות ואחריות בדרך לבסס שליטה, אבל הוא לא לבד.

ישנו צד שני שצריך לשתף פעולה וגם לחקור ולהתעמק בצורה דומה עבור הבטחון והאחריות האישית שלו.ה.

גילוי חשוף של טראומות, כמה שהוא יכול להיות מביך או לא נוח, הוא על פניו חובה הדדית שאם לא תתבצע, הסיכוי להתנגשות הוא גבוה מאוד, אם לא בהתחלה אז בהמשך הדרך.

הרבה פעמים אנשים יתייחסו לטראומות כגבולות, אבל גבולות לא תמיד מספרים את כל הסיפור. לפעמים לאנשים נדרשים שנים של טיפול לדעת להיפתח וגם לספר כך שיבינו אותם בצורה מספיק ברורה.

שאלות מרכזיות לדיון:

איך לפי דעתכם, טראומה מהעבר השפיעה על הגישה שלכם לגבי העברת שליטה עליכם (התמסרות)  או ממכם (לקחת שליטה)?

איך אתם מוודאים שאתם מוסרים את כל המידע הטראומתי לגביכם על מנת לוודא שהצד השני הבין וישמור עליכם בזמן אמת? האם רק דרך גבולות או עם הסברים?

אילו פרקטיקות ספציפיות מהניסיון שלכם (צ'ק-אינים, קצב, אפטר-קייר, שיחות על גבולות, תיאום ציפיות) עזרו ליצור ביטחון רגשי בדינמיקות שלכם בהקשר לטראומות שלכם?

האם ראית פעם טראומה מטופלת בצורה לא נכונה במערכת שליטה,סשן או כל אינטראקציה בדסמית אחרת ומה היו ההשלכות?

איך אתם מאזנים בין הרצון לעברת שליטה אינטנסיבית (סשן קשוח) לבין הצורך לשמור על הגבולות או להימנע מטריגרים?

אשמח לדעות מניסונכם האישי או מחקרים בנושא.

* חשוב לציין שפרטנר בדסמי/קינקי הוא לא מטפל ולא אחראי על המטען הנפשי של הצד השני, אבל היות ואנשים בדינמיקות בדסמיות נוגעים בחלקים מאוד רגישים של הנפש, צריך להיות מודעים ככל הניתן.

לפעמים יש תחושה של הקלה וריפוי בעקבות דינמיקות ושחזורים. לחטט במקומות כאלה בלי ידע זה מאוד מורכב ויכול להיות גם מאוד רע. ועדיין היות ואנשים עושים למרות הסכנה, צריך להיות מודעים ככל הניתן.

** אז בבקשה לא לקחת תשובות באינטרנט כפתרונות לבעיות.

כולנו עוברים תקופות יובש, הינה אני בדיוק באחת כזו.
אלו תקופות לפעמים מאוד מורכבות, צרכים שונים מתעוררים יחד איתה מחשבות שהודחקו, אולי כי היו מסופקים מהאקס/ית או שלא היו אנרגיות להתעסק בהם בעבר בתוך קשר או לבד, כל אחד לפי סיפור חייו.
על פניו, למי שיש את היכולת העצמית או/גם בסיוע של טיפול, יכול לקחת את הזמן לפירוק עצמי קטן (או גדול) .
להתחיל לפרק למה בעצם הצרכים עולים והאם ישנן עוצמות שאולי לא נעימות או מפריעות.
למשל הרצון/צורך בסקס, אינטימיות, בדידות, בטחון, שיח, בדסם וכו' וכו'.
חלק מהעבודה שניתן לעשות היא להתייחס לסנן האישי שלנו, איך אנחנו מסננים או במילים נעימות יותר איך אנחנו מתחברים לאנשים פוטנציאלים שרוצים בקרבתינו ולחילופין גם אנחנו.

ישנם אנשים שהרבה פעם מהצד לא נרגיש שבכלל יש סינון, אוכלים הכל ועל כן גם פוגשים אוכל לא טרי ומקבלים הרעלה .
מצד שני ישנם אנשים שממבט מהצד מחפשים רמת שף, ארוחת גורמה שתעמוד בכל הציפיות שלהם - מכסה לסיר בצורה מדוייקת.

היות ואין 100, באמת אין כיסוי מלא לחלופין אין גם ללא כיסוי - 0. היות ורובינו כן בוררים ( לא מתייחס למקרי קיצון), על כן כולנו בספקטרום ( 0-100) כאשר הוא נד ונע לו לפי תקופות, מצב נפשי, אנרגיות, מחלות וכו'.

אבל בהחלט לכל אחד ואחת ישנו כיוון מה רצוי:
לפרפקציוניסטים הרצון הוא לשאוף למושלם, קודם כל מול עצמם וכך גם החוצה - איך רואים אותם, בהתנהלות מסביב וגם במילים היותר נחרצות שלהם וגם בכאלה שפחות - בין השורות, כל אלא יתנו לשני הצדדים מקום למשא ומתן על החיבור.

לעומת זאת "זורקי הזין", אלו שלא בחולים ולא מובחלים כמעט משום דבר, יהיו נגישים ולא מעכבים. יכולים לקפוץ על הזדמנויות שבעצם לא הזדמנויות, אם יש מענה לצרכים הוא יהיה שם בלי יותר מדי סיבוכיות.
שניהם על פניו חיים בבועה משלהם ומשדרים החוצה את מה שקורה בפנים, במילים, התנהגות, תבניות וכו'... כמובן למי שרוצה או יכול לקרוא אותם.

ככל שיש גישות יותר נוקשות או משדרות נוקשות, למרות שאולי המחשבה הפנימית שהם לא כאלה, כך הם גם מקבלים פחות פניות מתאימות.
כלומר אם אדם פגש את הנוקשה ולא נסוג, אז יש מצב שהוא פשוט "זורק זין" ולא מעניין אותו או אכפת לו מי מולו, הוא בכלל לא קרא בין השורות או בשורות .
או שהאדם לא מצא נוקשות וזה בכלל מצא חן בעיניו - jackpot .
על פניו ניתן להבין לאן המפגש בניהם ילך.

דווקא בזמן יובש במקום להדק חגורה ולהתקשות מותר ואולי עדיף לנסות לחפש הגמשות שלא ממקום מיואש, הגעתי לסוף הדרך או הסבלנות - "אני לא יכול.ה יותר".
אלא כן, לחפש דרכי פעולה לחיבורים אחרים שאולי בעבר לא עבדו אבל היום אנחנו שונים ויכולים להתנהל בצורה מדוייקת או בטוחה יותר עבור עצמנו.

לדוגמה, אם מחפשים זוגיות בדסמית, במקום לעשות טבלת אקסל ספציפית כנהוג הרבה פעמים באתר אלא לתת טווח הגיוני עבור עצמך עם לא מעט אופציות לבדיקה ולסימני שאלה .
לפרפקציוניסט - לבדוק האם פסלתי בצדק , האם יש לי מספיק פרטים.
לזורק הזין - לבדוק האם אני קופץ מהר מדי, האם יש לי מספיק פרטים.

לשדר מקום פתוח יותר, כן עם גבולות ברורים, כן עם כיוון, וכן עם עמוד שדרה.
מי שיקרא או יקלוט את המילים/התנהלות/התנהגות בוירטואלי או בחוץ, יסתקרן ויגש.
ומי שלא קורא ולא רואה גם ככה, ימשיך להגיע כך או כך, מספר הפונים לא ישתנה לאורך זמן.
יכול להיות שבהתחלה זה ירגיש שיש פתאום הרבה, אבל כאן נכנס מערך סינון נכון ואיכותי והרבה סבלנות.