זה לא בלוג!

פורנוגרפיה מתוארת בדרך כלל כדימויים חזותיים, כתיבה או שיח המשמשים למטרת עוררות תשוקות מיניות. המונח נגזר משתי מילים יווניות: porne ("זונה“) ו-graphein ("לכתוב“).

פורנו נוצר בעקבות ביקוש, והביקוש ברובו גברי, על כן מפיקי פורנו פועלים בהתאם לדרישות הלקוחות ומייצרים תוכן בעיקר לגברים ( יש מגמות גם עבור נשים).

חשבתי לאחרונה על האופן איך פורנו מצטלב עם קינקים/פטישים או במילים אחרות "איך אנשים חוקרים קינקים/פטישים דרך פורנו?".

קראתי לאחרונה שגם הפמדום בפורנו כמעט תמיד מכוון עבור הצופה הגברי - הסאב, ולא עבור האישה השולטת שרואה את הפורנו.
זה מעלה שאלה רחבה יותר: מה קורה לנשים כאשר החשיפה הראשונה שלהן לקינק מגיעה מתוכן שנבנה סביב המבט הגברי?

אם פורנו בדסמי "עבור נשים" נוטה בצורה מאוד ברורה לעולם הפנטזיה הגברית גם אם מופיעה שם אישה דומננטית.
איך זה מעצב נשים שולטות, איזה חיבור נוצרים להן סביב דינאמיקות בדסם והעברת שליטה בעולם האמיתי?

משיחות רבות, אני יודע שלא מעט אנשים מגלים את ההעדפות שלהם דרך פורנו. זה לא בהכרח דבר רע, אבל אם ההעדפות האלה מתעצבות עוד לפני שאדם נוגע בכלל בגוף של אדם אחר- כלומר לפני התנסות פיזית אישית . האם כך הוא לומד מהי התמסרות, ניהול סשן, שליטה והעברת שליטה וכו' וכו. איך זה בעצם משפיע על ההבנה הקולקטיבית שלנו לגבי BDSM?

אם נסתכל על תופעה מוכרת של דומיות - בעיה כרונית עם "סאבים" שהם בעצם רק מחפשים מכונת סיפוק עבור הקינקים שלהם. הם פחות מתעניינים בשליטה עצמה אלא מנסים בדרכים לא דרכים להגיע לסיפוק מיני...כמובן זה קיים באחוז מסוים גם מול שולטים.
אומנם אני מכליל לגבי הסאבים, אבל לפי דעתי התופעה יחסית רחבה.

חשוב לזכור, כניסה למערכת שליטה והעברת שליטה בריאים וברי־קיימא דורשת התבוננות פנימית, מודעות עצמית ומחשבה - שני דברים שקשה מאוד למצוא מיוצגים בפורנו.

מבחינה פילוסופית, הדיון הוא "מה קורה כאשר מיניות הופכת למוצר ולא לחיבור?" באופן בסיסי, תמיד התקשיתי להפריד בין "סקס" לבין "סקס עם X". ו-X הוא אדם שלם, עם צרכים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים. החקירה של זה היא היופי שבכל המהלך. מדיום חזותי יכול לחקות איך זה נראה, אבל הוא לעולם לא יכול להיות הדבר עצמו. לכן, אדם יכול להעריך במלואו את הרעיון הוויזואלי של דינמיקת דומינה - סאב, מבלי שיהיה לו אפילו שמץ של מושג מה זה באמת.

כדום, פורנו בהחלט עיצב את האופן שבו אני רואה את המיניות שלי. אבל כדום, פורנו דווקא היה מזיק להתפתחות הזאת. רק כאשר חוויתי באופן אישי קשר שליטה, מעבר שליטה, מיניות תחת היררכיה, ניהול סשן, התמסרות ואף כניעה, חיבור מנטאלי סאדו- מאזו, cnc ועוד לא מעט חוויות וחיבורים מיניים ובדסמם גיליתי עד כמה אני אוהב את זה וזה חלק ממני.

הנושא גורם לי לתהות: מה פורנו מלמד אותנו על קינק? ומה הוא משאיר בחוץ?

סקרן לשמוע מאחרים. האם פורנו עזר לכם לגלות את הדינמיקה שלכם, או שהוא דווקא עיכב את ההבנה של מהי התמסרות
/כניעה או שליטה ושאר הדינאמיקות הבדסמיות עבורכם?

איך זה מרגיש?

סאבספייס משתנה מאדם לאדם. יש שתיארו את הסאבספייס ככניסה למצב של חלום עם תחושות של אושר, בעוד אחרים השוו אותו לכניסה לטרנס. תיאורים נפוצים נוספים מתארים תחושה ריחוף, עירפול, אופוריה או ולעתים כחוויה חוץ גופית. נשלטים/ות הנמצאים בסאבספייס עשויים לחוות סבילות גבוהה יותר לכאב, קושי בדיבור, ואובדן תחושת הזמן.

גם הדרך להגיע לסאבספייס שונה עבור כל סאב/ית. עבור חלק מהאנשים, הוא עשוי להיווצר פשוט כתוצאה מכניסה לתרחיש משחק תפקידים, ענידת קולר או לבישת פריט לבוש מסוים, או כאשר קוראים להם בכינוי מסוים. לעיתים קרובות יותר, סאבספייס דורש מעט יותר מאמץ כדי להגיע אליו. חלק מהסאבים מגיעים לסאבספייס רק באמצעות פעילויות המחייבות ויתור על תחושת שליטה, כגון שיבארי, מניעת גירויים חושיים, או פשוט ציות לפקודות. עבור סאבים שהם גם מזוכיסטים, הכאב מהצלפה יכול להוביל לשחרור אנדורפינים המסייעים להגיע למצב החלומי הזה.

מה קורה למוח במהלך סאבספייס?

זו שאלה שקבוצת מחקר בהובלת פרופ’ לפסיכולוגיה חברתית בראד סאגרין, ביקש לענות עליה במחקר משנת 2016 במחקר שפורסם ב - Psychology of Consciousness, מדענים עקבו אחרי מתרגלים מנוסים לפני ואחרי השתתפות בסשנים בדס״מים. המשתתפים מילאו שאלונים למדידת לחץ בדיווח עצמי ועוררות מינית.
כמו כן , נלקחו דגימות רוק למדידת רמות קורטיזול (הורמון הלחץ) וטסטוסטרון (הורמון הקשור לאגרסיביות ולדומיננטיות). המשתתפים גם השלימו מבחן סטרופ, המשמש לרוב להערכת גמישות קוגניטיבית.

בהשוואה בין תוצאות לפני ואחרי הסשן, הסאבים הראו ירידה בלחץ, עלייה בעוררות מינית, וירידה חדה בביצועי מבחן הסטרופ. לפי המחקר, ממצאים אלה מתיישבים עם השערת ההיפופרונטליות (תופעה נוירולוגית המאופיינת בירידה בפעילות התפקודית של האונות המצחיות (פרונטליות) במוח) זמנית של ד״ר ארנה דיטריך.
ההשערה מבוססת על ההנחה שלמוח יש משאבים מוגבלים. פעילויות שמעלות את הדרישה מהחלקים החושיים של המוח (כגון ריצה למרחקים ארוכים, מדיטציה, או הימצאות בצד המקבל של הצלפות) גורמות להפחתת זרימת הדם לאונות הפרונטליות של המוח, האחראיות על קבלת החלטות, דיבור וזיכרון קצר-טווח.

האם דומים יכולים לחוות סאבספייס?

דומים רבים מדווחים על חוויה משלהם של מצב תודעה משתנה, אם כי הוא מתבטא באופן שונה מסאבספייס. בדרך כלל דומים מדווחים על תחושת “היי” הנובעת מתחושת הכוח והשליטה המוגברים על הסאב במהלך הסצנה.

המחקר של צוות המחקר, מדד גם את התגובות של הטופים לפני ואחרי השתתפות בסשנים בדס״מים. נמצא כי הטופים (שבמחקר זה מילאו את התפקיד הדומיננטי) נכנסו למצב זרימה (Flow) כפי שהוגדר על-ידי הפסיכולוג מיהאי צ’יקסנטמיהאי. זרימה מאופיינת בתשעה ממדים, ביניהם איזון בין אתגר למיומנות, ריכוז במשימה, תחושת שליטה ואובדן מודעות עצמית. דומספייס מתפקד כהשלמה לסאבספייס: כאשר אחד מבני הזוג נהנה מהיעדר שליטה, האחר מפיק הנאה מהשמירה עליה.

מהו דרופ?

אם סאבספייס דומה להשתכרות מתחושות אופוריות, דרופ הוא ה"האנגאובר" שמגיע לאחר מכן. דרופ יכול להופיע לאחר סשן בדס״מי אינטנסיבי, כאשר גל ההורמונים (כולל אנדורפינים ואדרנלין) שוכך. כל סאב חווה דרופ באופן שונה, והוא עשוי להופיע בצורה אחרת בכל פעם: הוא יכול להימשך מכמה דקות ועד כמה ימים, בהתאם לעוצמת הסצנה. אפטרקר, תקשורת פתוחה עם בן/בת הזוג לסצנה, והתייחסות מיטיבה לעצמך - כולם דרכים להפחית הדרופ.

מקורות:

Stroop test:

Consensual BDSM facilitates role-specific altered states of consciousness: A preliminary study:

רבים מהסאבים (ולא רק, גם דומיננטיים) נכנסים לעולם הבדסם וקינק כשהם נושאים איתם טראומות, חוויות ילדות קשות, מערכות יחסים מתעללות, או אירועים שגרמו לתחושת פגיעות ותחושה לא בטוחה ומערערת למשך זמן ממושך. זה ממש לא נדיר, וזה משפיע באופן ישיר על האופן שבו אדם חווה שליטה או העברת שליטה, כניעה, אמון וגבולות.

ראיתי דינמיקות שנכשלו בצורה כואבת כאשר מתעלמים מטראומות או גרוע מייצרים בועה רומנטית סביבן. על פניו הדום אחראי, בתיאום הציפיות ושלב ההכירות צריך למפות את החלקים הללו בנוסף לחלקים שהוא נמשך ואוהב.

לא למהר לעקוף את זה, לא לנצל את זה כנשק ולא דורס - להיות קשוב, פדנטי, זהיר, מחושב, לתת עדיפות לביטחון רגשי שלו ושל הצד השני ובעיקר לחקור עד כמה שניתן את מה שעומד מולו - הצרכים, הרצונות, התבניות וגם הטראומות על מנת להבין את החיבור והאם יש בכלל חיבור.

נכון, לצד הדומיננטי יש לא מעט משימות ואחריות בדרך לבסס שליטה, אבל הוא לא לבד.

ישנו צד שני שצריך לשתף פעולה וגם לחקור ולהתעמק בצורה דומה עבור הבטחון והאחריות האישית שלו.ה.

גילוי חשוף של טראומות, כמה שהוא יכול להיות מביך או לא נוח, הוא על פניו חובה הדדית שאם לא תתבצע, הסיכוי להתנגשות הוא גבוה מאוד, אם לא בהתחלה אז בהמשך הדרך.

הרבה פעמים אנשים יתייחסו לטראומות כגבולות, אבל גבולות לא תמיד מספרים את כל הסיפור. לפעמים לאנשים נדרשים שנים של טיפול לדעת להיפתח וגם לספר כך שיבינו אותם בצורה מספיק ברורה.

שאלות מרכזיות לדיון:

איך לפי דעתכם, טראומה מהעבר השפיעה על הגישה שלכם לגבי העברת שליטה עליכם (התמסרות)  או ממכם (לקחת שליטה)?

איך אתם מוודאים שאתם מוסרים את כל המידע הטראומתי לגביכם על מנת לוודא שהצד השני הבין וישמור עליכם בזמן אמת? האם רק דרך גבולות או עם הסברים?

אילו פרקטיקות ספציפיות מהניסיון שלכם (צ'ק-אינים, קצב, אפטר-קייר, שיחות על גבולות, תיאום ציפיות) עזרו ליצור ביטחון רגשי בדינמיקות שלכם בהקשר לטראומות שלכם?

האם ראית פעם טראומה מטופלת בצורה לא נכונה במערכת שליטה,סשן או כל אינטראקציה בדסמית אחרת ומה היו ההשלכות?

איך אתם מאזנים בין הרצון לעברת שליטה אינטנסיבית (סשן קשוח) לבין הצורך לשמור על הגבולות או להימנע מטריגרים?

אשמח לדעות מניסונכם האישי או מחקרים בנושא.

* חשוב לציין שפרטנר בדסמי/קינקי הוא לא מטפל ולא אחראי על המטען הנפשי של הצד השני, אבל היות ואנשים בדינמיקות בדסמיות נוגעים בחלקים מאוד רגישים של הנפש, צריך להיות מודעים ככל הניתן.

לפעמים יש תחושה של הקלה וריפוי בעקבות דינמיקות ושחזורים. לחטט במקומות כאלה בלי ידע זה מאוד מורכב ויכול להיות גם מאוד רע. ועדיין היות ואנשים עושים למרות הסכנה, צריך להיות מודעים ככל הניתן.

** אז בבקשה לא לקחת תשובות באינטרנט כפתרונות לבעיות.

כאשר הגוף יודע לפני המוח, הוא מדבר בתחושה ולא בוודאות.

היא מתרככת בחזה, הנשימה שלה יציבה יותר, היא חשה נתמכת במקום נמשכת - אלה הם האותות הראשונים של התאמה.

הרבה לפני שהיא קוראת לזה משיכה, אמון או הדהוד, המערכת העצבית שלה כבר מגיבה לקוהרנטיות או לדיסוננס.

המוח אולי צריך זמן למיין, להסביר או להבין מה קורה, אבל הגוף כבר הרגיש אם משהו בטוח, מאוזן ואמיתי.

ללמוד להקשיב לידיעה השקטה הזאת אינו פינוק או מיסטיקה - זו חזרה לצורה של אינטליגנציה שלא הייתה מעולם מופשטת מלכתחילה.

כולנו עוברים תקופות יובש, הינה אני בדיוק באחת כזו.
אלו תקופות לפעמים מאוד מורכבות, צרכים שונים מתעוררים יחד איתה מחשבות שהודחקו, אולי כי היו מסופקים מהאקס/ית או שלא היו אנרגיות להתעסק בהם בעבר בתוך קשר או לבד, כל אחד לפי סיפור חייו.
על פניו, למי שיש את היכולת העצמית או/גם בסיוע של טיפול, יכול לקחת את הזמן לפירוק עצמי קטן (או גדול) .
להתחיל לפרק למה בעצם הצרכים עולים והאם ישנן עוצמות שאולי לא נעימות או מפריעות.
למשל הרצון/צורך בסקס, אינטימיות, בדידות, בטחון, שיח, בדסם וכו' וכו'.
חלק מהעבודה שניתן לעשות היא להתייחס לסנן האישי שלנו, איך אנחנו מסננים או במילים נעימות יותר איך אנחנו מתחברים לאנשים פוטנציאלים שרוצים בקרבתינו ולחילופין גם אנחנו.

ישנם אנשים שהרבה פעם מהצד לא נרגיש שבכלל יש סינון, אוכלים הכל ועל כן גם פוגשים אוכל לא טרי ומקבלים הרעלה .
מצד שני ישנם אנשים שממבט מהצד מחפשים רמת שף, ארוחת גורמה שתעמוד בכל הציפיות שלהם - מכסה לסיר בצורה מדוייקת.

היות ואין 100, באמת אין כיסוי מלא לחלופין אין גם ללא כיסוי - 0. היות ורובינו כן בוררים ( לא מתייחס למקרי קיצון), על כן כולנו בספקטרום ( 0-100) כאשר הוא נד ונע לו לפי תקופות, מצב נפשי, אנרגיות, מחלות וכו'.

אבל בהחלט לכל אחד ואחת ישנו כיוון מה רצוי:
לפרפקציוניסטים הרצון הוא לשאוף למושלם, קודם כל מול עצמם וכך גם החוצה - איך רואים אותם, בהתנהלות מסביב וגם במילים היותר נחרצות שלהם וגם בכאלה שפחות - בין השורות, כל אלא יתנו לשני הצדדים מקום למשא ומתן על החיבור.

לעומת זאת "זורקי הזין", אלו שלא בחולים ולא מובחלים כמעט משום דבר, יהיו נגישים ולא מעכבים. יכולים לקפוץ על הזדמנויות שבעצם לא הזדמנויות, אם יש מענה לצרכים הוא יהיה שם בלי יותר מדי סיבוכיות.
שניהם על פניו חיים בבועה משלהם ומשדרים החוצה את מה שקורה בפנים, במילים, התנהגות, תבניות וכו'... כמובן למי שרוצה או יכול לקרוא אותם.

ככל שיש גישות יותר נוקשות או משדרות נוקשות, למרות שאולי המחשבה הפנימית שהם לא כאלה, כך הם גם מקבלים פחות פניות מתאימות.
כלומר אם אדם פגש את הנוקשה ולא נסוג, אז יש מצב שהוא פשוט "זורק זין" ולא מעניין אותו או אכפת לו מי מולו, הוא בכלל לא קרא בין השורות או בשורות .
או שהאדם לא מצא נוקשות וזה בכלל מצא חן בעיניו - jackpot .
על פניו ניתן להבין לאן המפגש בניהם ילך.

דווקא בזמן יובש במקום להדק חגורה ולהתקשות מותר ואולי עדיף לנסות לחפש הגמשות שלא ממקום מיואש, הגעתי לסוף הדרך או הסבלנות - "אני לא יכול.ה יותר".
אלא כן, לחפש דרכי פעולה לחיבורים אחרים שאולי בעבר לא עבדו אבל היום אנחנו שונים ויכולים להתנהל בצורה מדוייקת או בטוחה יותר עבור עצמנו.

לדוגמה, אם מחפשים זוגיות בדסמית, במקום לעשות טבלת אקסל ספציפית כנהוג הרבה פעמים באתר אלא לתת טווח הגיוני עבור עצמך עם לא מעט אופציות לבדיקה ולסימני שאלה .
לפרפקציוניסט - לבדוק האם פסלתי בצדק , האם יש לי מספיק פרטים.
לזורק הזין - לבדוק האם אני קופץ מהר מדי, האם יש לי מספיק פרטים.

לשדר מקום פתוח יותר, כן עם גבולות ברורים, כן עם כיוון, וכן עם עמוד שדרה.
מי שיקרא או יקלוט את המילים/התנהלות/התנהגות בוירטואלי או בחוץ, יסתקרן ויגש.
ומי שלא קורא ולא רואה גם ככה, ימשיך להגיע כך או כך, מספר הפונים לא ישתנה לאורך זמן.
יכול להיות שבהתחלה זה ירגיש שיש פתאום הרבה, אבל כאן נכנס מערך סינון נכון ואיכותי והרבה סבלנות.

 הרבה פעמים אני קורא פוסטים במקומות שונים ואני רואה שאקטים או תחושות מגדירות לאנשים הגדרות בדסמיות.
למשל, אם שולט אוהב אנאלי אז הוא לא באמת שולט או אם נשלט מחזיק שוט הוא לא נשלט או ששניהם בכלל מתחלפים.

למי שיוצא לו לדבר עם הדור הצעיר דור ה-Z יוכל לראות שאצלם הכל יותר פלואידי, לא רק המגדרים גם התפקידים טוב או לא, זה כבר עניין סובייקטיבי.
במילים אחרות, הם פחות מתעסקים בהגדרות אלא יותר מה עושה להם טוב לגוף, למיניות, או למוח. על פניו פשוט יותר.

כלומר שולט שאוהב חדירה אנאלית או רחמנא ליצלן למצוץ זין, הוא עדיין יכול להיות שולט (אולי גיי או אולי בי או סתם סקרן).
אם לכולם יש את הפלואידיות לעשות הכל מהכל, מה באמת שוות ההגדרות הללו?

מישהי טענה:
"כולנו בעצם נשלטים בבסיס. הצד השולט הוא זה שגם במהלך הילדות למד, חיקה, הפנים את הפגיעה בו כדרך התנהגות והתנהלות שלו בעולם מול אחרות."

ולטעמה מה שמבדיל שולט.ת בדס"מ ראויה:

המודעות למעשים, לצורך בסדיזם, לקיחת אחריות עליי ועל הפרטנר.ית, התנהלות בטוחה.

על מנת להבין את הסיבה והתוצאה צריך גם לדבר על התוצאה, מה זה בעצם נשלט.ת שכולנו הופכים אליהם?

אם נסתכל עליהם כתפקיד בתוך מערכת יחסים, אז על פניו נוכל לבסס על ידי התנהגות (סכום אקטים שונים) של שני הצדדים סוג של הגדרה בסיסית.
או אקטים כבודד מחזיק שוט, מצליף, קושר וכו', במיוחד אם תהליך השקעה ולמידה בפרקטיקות השונות.
אם נלך לפי הגדרה עצמית, אז מהר מאוד נלך לאיבוד כי כל אחד ואחת יגדירו לפי ראות עיניהם.
אם ננסה מזווית של נטייה מינית, כמו סטרייט, גיי... כלומר שיש לזה עניין גנטי ואנחנו נולדים כך, יהיה מאוד קשה להוכיח כי אין באמת תוצאות מובהקות ממחקרים.

לכן אולי זה באמת שילוב פן גנטי מתון + הגדרה עצמית (חברתית, מעמדית ואף אולי זהותית) + האקטים וההתנהגות.

אני טוען שהחלק האחרון חלש מדי על מנת להגדיר תפקיד בדסמי.
אם שולט מחליט לעשות מעשה של נשלט, האם הוא הופך לנשלט גם אם זה נעשה תקופה מסוימת?
אני טוען שלא.

היות וההגדרה טמונה עמוק בתוך הגנטיקה וההגדרה העצמית והזהותית שנבנת סביב האופי בדרך שהוא נוצר ולרוב לא משתנה אבל כן מתפתחת.

אי לכך, אם שולט מחליט להיות תחת שולטת (הלם ברמת רעידת אדמה😱) לתקופה מסוימת מסיבות מסוימות והוא לוקח על עצמו תפקיד הנשלט נגיד הרצון לחוות עונג כנשלט, לחקור גם את החלק המנטלי וחס וחלילה לחקור גם כאב פיזי ונפשי ואולי לחקור את המגדר והנטייה המינית שלו כנשלט, אין זה יעשה אותו נשלט פר אקסלנס ( דרך אגב ניתן להיות שולט ונשלט עם אנשים שונים ועדיין לא להיות סוויץ, אבל זה לפוסט אחר)
אותה טענה גם עבור שולטת שרוצה לחוות חוויה של נשלטת ונשלט שרוצה לחוות חוויה של שולט. בסוף בסוף כולם יחזרו למקומם הטבעי.

הפלואידיות של דור Z, שאולי נראית מבלבלת או על בסיס של בלבול, יכולה לתת לדורות היותר ותיקים מבט ברור יותר על איך הגדרה שכזו עובדת ועל מה היא מתבססת ואיך הם מתמודדים עם הסתירות או ההגבלות שקיימות בתרבות הקינקית בדסמית הוותיקה.

בעקבות סרטון שראיתי, ועלתה שם השאלה האם לאנשים יש את הזכות לאנטימיות ואי לכך הזכות לסקס והזכות להתרבות?
האם זאת זכות בסיסית או פריבילגיה?

על פניו אם מפרקים את זה, הזכות לרצות או לחפש את האינטימיות, סקס ולהתרבות היא באמת זכות, זה בעצם החופש למחשבה ולביטוי עצמי ולהגשמת מיניות אבל המעשה עצמו הוא פריבילגיה תחת הסכמה.
אבל אם נסתכל על הטבע שבו לא תמיד יש חוקים סוציאליים, אנחנו יודעים שלא תמיד ישנה הסכמה ואכן לא כולם מצליחים להתרבות ולייצר דור המשך אבל הרצון להתרבות מושרשת בביולוגיה והכימיה של בעלי החיים.

אותה שאלה מעלה שאלת המשך, האם בדסם זאת זכות או פריבילגיה?

קיים מושג כזה שנקרא חמש "שפות אהבה".

למי שלא מכיר, לפי צ'פמן, חמש "שפות האהבה" הן:

השפה המילולית (Words of affirmation) - הבעת אהבה באמצעות הערכה מילולית, מתן מחמאות ועידוד של בן/בת הזוג.

זמן איכות (Quality time) - מתן קשב מוחלט לבן/בת הזוג, והשתתפות בשיחות ו/או בפעילויות משותפות בהן הנוכחות שלו/ה מוערכת במיוחד.

שפת המתנות (Receiving gifts) - הבעת אהבה באמצעות מתנות אישיות אשר מסמלות את הערכה וחיבה.

שירותים וטיפול (Acts of service) - הבעת אהבה על ידי ביצוע משימות מועילות אשר מקלות על העומס של בן/בת הזוג.

שפת המגע (Physical touch) - הבעת אהבה באמצעות מחוות פיזיות כמו בין היתר חיבוקים, נשיקות והחזקת ידיים.

אם הייתם יכולים להמציא שפת אהבה שלדעתכם/ן מתארת ​​משהו חיוני עליכם עבור הצד השני, מה תהיה שפת האהבה החדשה שלכם?

אני אתחיל.
לעשות ספורט ביחד, שיתוף מצבי רוח דרך מוזיקה, קטעי הומור או נושא שיח מעניינים היא בהחלט אחת מה"שפות" שלי.

גוסטינג זו אולי אחת התופעות הכי נפוצות, אבל גם הכי פוגעות במרקם האנושי שלנו.
היא כמו מגפה שלא נגמרת, והיא הולכת יד ביד עם מגפת הבדידות שמתפשטת בעזרת העולם הווירטואלי.

אני, לצערי, בסבב ההיכרות הנוכחי פוגש אותה לא מעט. לא ניתן באמת להיות חסין מפניה.
לרוב זה איכשהו תמיד מגיע מנשות האפליקציה, ואני לא מדבר על התקשורת שם, אלא כבר כשמגיעים לוואטסאפ הקדוש.

העניין הוא שמהשיח די ברור לי מה הן רוצות לכל הפחות הגלוי, אלוהים יודע מה החסוי: הן רוצות להתנסות בבדס"מ. שיבארי, אימפקט או סתם סקס קינקי שלא הצליחו למצוא באפליקציות, מבן הזוג או מהסביבה הקרובה שלהן.

בשיח הן מתלהבות. פתחתי להן מזנון במלון באילת, אכול כפי יכולתך.
סבבה, עד עכשיו אני ספק "אוכל" מעולה וטעים.
ואז הן נעלמות. השיחה נקטעת באמצע שאלות ההיכרות ותיאום הציפיות שלי (אני משתדל לחפור עמוק ככל הניתן, רוצה לבדוק כל מיני פרמטרים – אינטליגנציה רגשית, הדדיות, פתיחות וכו').

העניין הוא שהן לא מבינות כמה זה קריטי - אני מדבר על תקשורת.
כמי שעושה בדס"מ מעל עשור, ושיבארי בפרט, תקשורת לפני, בתוך ואחרי סשן היא אבן יסוד סופר־חשובה.

אין שם להוריד כחול ההודעה,
אין שם לקרוא הודעה דרך התראות,
אין שם לשים בארכיון ולשכוח,

אישה שלא מצליחה לנהל שיחה רציפה, לציין את אי־היכולת שלה כרגע לתקשר - יש דממה,
לציין שזה פחות מתאים לה - לשים גבול,
לציין שהיא לא בטוחה/לא מדברת בטלפון/לא מתכתבת - צריכה התחשבות מסויימת או זמן.
אבל האמת, הסיבה לא באמת כזו חשובה, לא באתי לנתח אותן.
כל אחת ואחת שונה ויש לה חיים, קשיים וצרכים שונים...ועל כן יכולים להיות מגוון תירוצים ונסיבות.

אני שואל, איך היא תוכל לתקשר כאשר כל המיצים, התחושות והרגשות יצאו לה החוצה בתוך סשן?
למי היא תעשה גוסטינג, לעצמה?

זה דגל אדום בוהק מבחינתי, לא מתעסקים עם אדם כזה בשום דבר שקשור לבדס"מ וגם למיניות.
זה מעבר למכעיס, מעצבן או מאכזב - זה מסוכן.
זה לא לקחת אחריות על עצמך בסיטואציה פשוטה - שיחה ראשונית.
אנחנו כבר לא ילדים בבית הספר, לקרוא הודעה ולהתעלם.
מה יהיה עם זה במורכב? מסובך? ולא בדיוק מובן?

בבקשה, אנשי הגוסטינג - תעזבו אותנו לנפשנו.
אל תתעסקו בבדס"מ ואל תעשו אפילו סקס.
לכו תציקו לונילים המסכנים.

כן כן זה פוסט פריקה, ראיתי שזה הטרנד היום, אז הצטרפתי.

תחסכו ממני "גם גברים בלה בלה בלה..", אני לא מתכתב עם דושים כנראה רק דושיות, על זה הפוסט.

אם הגרון עמוק זה חלק מהנאה שלך, הנה חמש טכניקות כיפיות שיכולות להפוך את החוויה למהנה עוד יותר עבורך ועבורו.

1. עיסוי גרון

אחרי שלמדת להכניס את כל האורך, תוכלי גם לבצע עיסוי גרון על הזין כשהוא בתוך הגרון שלך.
הטכניקה הזו יכולה להטריף את הפרטנר שלך, כשהשרירים של הגרון מעסים את הזין שלו.

הדבר מתבצע על ידי תנועת בליעה בזמן שכל האורך נמצא עמוק בגרון.
אם את בתנוחה הנכונה, תוכלי גם ללקק את שק האשכים כשהפה שלך נמצא בבסיס הזין.

אם הגבר שלך ארוך במיוחד, ואת לא תהיי מרוצה עד שתצליחי לבלוע את כולו עד השורש, זו הטכניקה שתאפשר חדירה עמוקה יותר אל הוושט.

2. ה״פופ״ של הזין

כאשר את מוציאה את הזין מהגרון, הביאי אותו עד הפה ו״מצצי״ חזק, כך שכאשר תמשכי אותו החוצה יישמע צליל של ״פופ״.
מיד לאחר מכן, החזירי אותו במהירות חזרה לגרון וחזרי על הפעולה.

החיכוך הנוסף שנוצר כשאת שואבת את הזין פנימה תוך כדי הרמת הראש הוא מה שהופך את זה למגרה במיוחד, משום שרוב התחושה מרוכזת בכמה הסנטימטרים הראשונים של הזין.

3. חם וקר

רדי על ציר הזין עד כמה שאת יכולה, כשהשפתיים שלך סגורות היטב סביבו.
פתחי את הפה כמה שיותר רחב ושאבי פנימה כמה שיותר אוויר עד שהריאות מתמלאות.

בזמן שאת שואבת אוויר, תני לפה הפתוח שלך לנוע כלפי מעלה עד לראש הזין.
תנועת העלייה אמורה להסתיים בדיוק בראש הזין כשהריאות מלאות באוויר.

לאחר מכן, כשהפה עדיין פתוח, הוציאי לאט את האוויר דרך הפה בזמן שהפה הפתוח נע חזרה מטה לאורך הזין.
הטכניקה הזו מקררת את הזין בתנועת העלייה ומחממת אותו עם הנשימה החמה שלך בתנועת הירידה.

4. זמזום

שאבי את הזין של הגבר שלך עמוק אל תוך הגרון, וכשהוא בפנים התחילי לזמזם.
זה לא משנה מה את מזמזמת.

אם קשה לך לעשות זאת כשהזין כולו בפנים, התחילי לזמזם כשהוא יוצא מהגרון, או נפחי מעט את הלחיים כדי לאפשר נשימה.
הרעידות של הלשון, הגרון והשקדים בזמן הזמזום יכולות לשגע אותו.

5. שמינייה נעה

אחרי שהתרגלת להכניס את הזין עמוק לגרון, נסי את הפעולה הזו.
עם שפתיים סגורות היטב סביב הציר, רדי לאט מאוד עד הבסיס.

האף שלך אמור להיות קבור, או לפחות נוגע, בשיער הערווה בבסיס הזין.
לאחר מכן, בעזרת האף, ציירי צורת שמינייה כאילו הספרה 8 מונחת על הצד, כשהתנועה באורך של כ־7–10 ס״מ.

לאט לאט עלי במעלה הזין עד לראש תוך כדי תנועת השמינייה.
המשיכי בתנועה הזו בזמן שהשפתיים שלך נעות מעלה ומטה לאורך הציר.

הוספה של חלק מהטכניקות הללו לרפרטואר הגרון העמוק שלך תאפשר לך גיוון על מנת לייצר חוויות חדשות ומעניינות בין שניכם.
חשוב לציין, כל אחד ואחד שונה, אבל עבודה משותפת יכולה להביא עונג הדדי.