שליטה מסוג (D/S) עבורי היא חלק אינטגרלי מהחיים האותנטיים הזוגיים, מסגרת זוגית זו משפרת את הזוגיות עצמה וכל מי שנוכח בתוכה ביחד וליחוד.
למרות שאני יכול לראות זאת כצורה של אקספרסיוניזם - כללים, טקסים ומעשי שירות אינם תהליכים מופשטים, הם קונקרטיים או חד משמעיים. זהו מסע של גילוי עצמי ויכול להיות טרנספורמטיבי. האם זה תיאטרלי? לא עבורי, זהו תהליך חילופי כוחות שחודרים לכל היבט בחיינו כזוג.
מערכות יחסים של שליטה D/S עוסקות באנשים המבטאים את רצונותיהם והעדפותיהם במסגרת הסכמה.
הבסיס למערכת יחסים של שליטה כזו הוא הסכמה הדדית ונלהבת לדינמיקת הכוח. זה לא עניין של דומיננטיות או כניעה באמצעות כוח או כפייה. הדום בדרך כלל מוביל את קבלת ההחלטות, בעוד שהסאב מספק תמיכה ומשוב. דינמיקה זו היא החלק מרכזי במערכת היחסים, אם כי היא לא בהכרח מקיפה את כל היבטי חייהם של בני הזוג.
ובחילוף הכוחות הזה, הכניעה שלה לשליטה שלי, הצרכים של שנינו מסופקים. האני האותנטי של שנינו מתממש. אנחנו לא שווים, ואנחנו לא מנסים להיות, או מעמידים פנים שאנחנו אמורים להיות. אני אחראי. היא לא. ואנחנו מסופקים באותה מידה באי-השוויון שלנו.
סיפוק הדדי כזה יכול ליצור אהבה קלה ונינוחה.הכיף מקבל מקום מרכזי, כי מערכת היחסים טעונה באנרגיה ובהתרגשות, וכי אף אחד מהצדדים לא נאלץ להעמיד פנים שהוא משהו שהוא לא.