אני אוהב לבשל, ואני אוהב לראות אנשים נהנים מהבישול שלי יותר מלאכול.
אני אוהב ללמוד עוד מתכונים ולפעמים לאתגר, לגעת בתחום כזה או אחר, וגם להכשל, ללמוד ולהמשיך.
אבל יש פעמים בחיים שלא איזה מוקפץ משעשע, לא מרינדה מגרה או תבשיל ארוך ומסובך זה מה שצריך.
ויש את זאת שהיא הכי חשובה, שהמילה שלה הכי קובעת. שבהודעה אחת קטנה תזכיר לי שהרבה פעמים זה דווקא הדברים הקטנים והפשוטים בחיים, הם הטעם האמיתי.
נו... יש יותר טוב מיזה?
דרך אגב
הקרש שמתחת לצלחת, זה לא עבודת אומן או משוק הפשפשים, אני עשיתי.
נו בלוג שלי מותר לי להשוויץ כאן.
כדי שיהיו כנים איתנו, יציבו לנו מראה מול הפרצוף, ויגידו לנו את כל האמת.
אלה אנשים שצריך לבחור לפי הידיעה שהם תמיד יהיו לטובתך, לא בקטע של ללטף את האגו, אלא באמת לטובתך מתוך מקום אוהב.
כי ביקורת בונה זה דבר שאמור לשמש אותנו לגדול ולהשתפר, וזה מסע שלוקח כל החיים.
ובשביל המסע הזה צריך אנשים טובים עם יופי פנימי שיהיו קרובים לליבנו ואנו לליבם.
מוקדש לכל היקרים לי.
תודה לכם על מה שאתם בשבילי.
אז סיפרתי כאן לא מזמן על פטיש יפה שיש לי,
פטיש דתיות.
אז היום אחשוף אחד נוסף.
תכלס זה לא כזה פטיש.
וזה מתחיל מ.....
אני מאמין שהעולם שמח יותר וטוב יותר בזכות הג'ינג'ים, אלה שצובעים את העולם בכתום, עם שמחה נצחית, וצחוק גדול.
העולם באמת יפה יותר בזכות הכתום שהם מפיצים.
וזה אומר ש.....
ג'ינג'יות ואדמוניות הן פאקינג סקסיות, מסנוורות את העיניים והנשמה, מרוממות רק בזכות הכתום והאדמדם בשיערן.
נשמע מוזר קצת, איך רק צבע שיער יכול להדליק כל כך.
אבל כנראה זה גם משהו פנימי יותר.
לא יודע, כי לא הייתי עם ג'ינג'ית או אדמונית אף פעם.
והנה היום, אני בעוד סיבוב קריעה ביער הסמוך, בלילה, שוב מחפש מקום טוב לסשן.
הבאתי פנס חזק הפעם, ובאמת מצאתי מקום נחמד.
עם אפשרויות, ואז אני חושב, איך זה יהיה להביא לכאן אדמונית כתומה? אני חושב על כמה היא תזהר בחושך, הרי סשן כזה במקום כזה הוא חזק יותר ומיוחד יותר, עם ספייס כל כך עמוק שליבה יפתח וכל הזוהר הכתום המדהים שלה יפרוץ החוצה, ואני אתענג לי מהקרינה, אשטוף את הגוף והנפש איתה, מתוכה , ואראה לה כמה היא מדהימה, מדהימה בצורה שאף אחד לא ראה חוץ ממני, ועכשיו אני שולף ממנה הכל החוצה.
אוךךךךךךך מה יותר מדהים מיזה?
אדמונית דתיה?
הנה לכם קצת תמונות מהמקום המוצע.
אפשר לתת רעיונות, בסוף מישהי תהנה מהמקום הזה.
לא משנה מה צבע השיער.
אז כתבתי לא מזמן על יציאה מהמקום הנוח שלי , חציית קווים אל משהו יפה כל כך, שיתכן גם שלא יושג.
אז אני במסע, לא פשוט אבל יפה, פותח עיניים, בונה סבלנות וכוח.
חושב קודם מה ואם נכון לי, וממשיך, בלי לפחד.
כמו שאמרתי זה לטובת משהו מיוחד מאוד ורק בגלל זה, בגלל המיוחד מאוד החלטתי לצאת למסע.
לתפוס חד קרן בארץ לא נודעת, אבל נשאלת השאלה
ואם המסע יושלם בהצלחה, מה אעשה אז?
מה יקרה?
וכמו תמיד זה תלוי בי.
אז בסרטון הבא אני נותן דוגמא, שם רואים אדם יוצא מהמקום הנוח והיפה שלו שאני מכיר כל כך. וצועד בכיף למקום חשוף יותר ואולי מפחיד.
אבל מה שהוא עושה שם, זה בדיוק מה שאני אעשה.
אשלח יד, אאחוז, ואטיס אל הירח.
של נדודי שינה, מחשבות לא פשוטות ומה לא.
כל מה שצריך זה:
ארוחה קלה ומזינה, מקינטה,
ידיים ואוזניים גדולים (אני)
ושיר
שיר שמבוצע כל כך יפה שלמי אכפת מה הם אומרים?
ואז לאט לאט החיוך מתחיל לחזור.
ואם לי היה לילה קשה?
אוףףף חייב לחזור לעבוד.
יום נפלא
שפשוט נמאס מהכל ומכולם.
במלחמת העולם השניה , כאשר הנצים היו בתוך שטח ברית המועצות קמה לה טייסת חדשה בחיל האוויר הסובייטי.
הטייסת הוקמה על ידי אישה שהייתה לפני המלחמה טייסת אקרובטיקה אווירית.
בגלל שהייתה מפורסמת הצליחה להגיע לסטלין ולבקש ממנו הקמת טייסת נשים.
לאחר אישורו של סטלין, לחיל האוויר לא היה זמן או רצון להתמודד עם זה, לכן נתנו לטייסת הזאת מטוסים מיושנים דו כנפיים איטיים מאוד ואמרו להם "תסתדרו".
אך הטייסות האלה לא נואשו ומצאו את יעודן.
הן החליטו להשתמש בתכונות המטוס לטובתן.
המטוס היה מורכב בעיקר מעץ ובד קנבס והיה קל מאוד ויכל לשאת לא מעט פצצות.
הן היו יוצאות בלילה , כאשר המטוסים צבועים בשחור, לעבר מחנה גרמני, לפני המחנה מכבות את המנוע ומגיעות בהתגנבות מכשפתית , מטילות את הפצצות, זורעות הרס ומתחמקות לתוך הלילה, נ"מ לא היה יעיל נגדן בגלל שלא היה אפשר לאתר אותן, אך בזמן הבריחה היו יוצאים לרדוף אחריהם מטוסי מסרשמידט 109, מטוס הקרב המהיר והטוב ביותר בעולם באותה תקופה, למכשפות לא היה שום אמצעי להלחם בהם
מלבד
אלגנטיות נשית מכשפתית
המסרשמידט נאלץ להוריד את מהירותו כדי להתמקם מאחוריהן, מטוס זה חייב מהירות גבוהה כדי להתייצב.
וכך, היו המכשפות מנפנפות בזנביהן למול הטייסים הגרמנים שהתקשו מאוד לפגוע בהן בגלל חוסר יציבות וחשכת הלילה, מה גם שאם פגעו הכדור פשוט היה עובר את בד הקנבס ולא משאיר נזק.
כך הן לקחו לגרמנים כל תחושת ביטחון ואת שעות השינה שלהן.
הכינןי מכשפות הלילה ניתן להן מידי הגרמנים.
הן בעצם השתמשו בחכמה המכשפתית והנשית שלהן בלהפוך חיסרון ליתרון.
וכאן אני מגיע לחברתי היקרה luna , מכשפה ואישה חכמה ונדירה, עם חן מיוחד שתמיד תמיד , בעזרת החושים המיוחדים שלה, תדע להפוך חיסרון ליתרון.
לונה מכשפה מהממת, שום וירוס לא יכול עלייך, שום רע לא יכול עלייך וזאת זכות גדולה להיות בחיי מכשפה כמוך.
ואני מקדיש לך את השיר ש sabaton שרו על מכשפות הלילה.
עשיתי סיבוב הליכה יותר משעה, עם קצת משקל במסלול לא ישר.
שוב הלכתי ליער. היה כיף.
עשיתי הליכת פרוק, ממש לפרק את עצמי והברך.
ועוד קינחתי בעלייה של קומה במדרגות.
היה קשה, אבל זה כל הקטע, קושי בונה אותי, מחזק, נותן הרגשה טובה, להפתר מהליוויתנות הזאת שתוקפת מידי פעם.
קצת גם לנקות את הנפש, לא קצת, הרבה, לתת לעצמי דברים נכונים יותר למחשבה.
מרגיש קצת מפורק וזה נפלא, כמו מקלחת מסוג אחר.
ניקיון מעודפים פיזים ונפשיים. אז בהחלט אמשיך כך כל יום, עד לניצחון , היום שאןכל לעלות שוב על אופניים.
כותב את הפוסט הזה רק להגיד ( לעצמי בעיקר) שטוב לי. אני רענן.
ועכשיו טיפול חשמל במרפסת, ואז מקלחת טובה .
לכל מי שתוהה, במקלחת אני אהיה ערום.
לילה טוב לכולם
המלך אמר ללכת לישון עם חיוך.
ומי שלא
שיבוא אליי.
ואתן לו אחד.