בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 9 חודשים. 24 בפברואר 2024 בשעה 12:58

לקחת כלי עבודה ששיחקתי איתו בגיל 5 ולהחזיר אותו 40 שנה אחורה.

 

פינקתי אותו בלק חדש

 

לפני 9 חודשים. 24 בפברואר 2024 בשעה 11:03

לעקור ולפנות כזאת כמות מגינת קקטוסים ענקית, עם ברך דפוקה,  בלי להדקר אפילו פעם אחת.

אני אשלם על זה בכאבים.

אבל לעשות את אבא שלי מאושר שווה הכל.

 

לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 10:56

לגדל צמחים במקומות לא אפשריים.

 

לרגליי

 

לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 9:36

אני שונא להתלונן, מרגיש כמו בזבוז זמן.

פעם הייתי מתלונן הרבה, כמה זמן מהחיים שלי התבזבז.

תכלס אתמול פגשתי את living on the edge, אז מה יש לי להתלונן?

החיים שלי דבש ( אוהב אותך אח שלנו).

 

פשוט רצף של יותר מידי ג'יפת חיים נדבק אליי לאחרונה.

והמקינטה והרוגלך צועקים לי

"תתלונן כבר, תקיא, תוציא החוצה".

אבל את מי זה מעניין תכלס?

אף אחד

אז פשוט אכתוב כאן, כי כאן זה המקום שלי.

 

שק שלי עם מלא בעיות, הוא חווה נפילה לאחרונה, ואני מנסה גם להיות המקום הבטוח שלו, אבל גם כשצריך להיות האבא הקשוח שמחזיר אותו לסדר.

 

מישהי יקרה לי במצב לא טוב בבית חולים.

ואי אפשר לבקר אותה, זה מרגיש חוסר אונים שאי אפשר לעשות כלום.

 

כבר כמה זמן שאני נתקל בהתנהגות אנושית מגעילה, ממש לא מבין מאיפה מביאים את זה, ממש טיפשות גדולה של אנשים שגורמת לרוע.

וכל הזמן אני אני אני, לכו תחפשו.

 

אבל אני מלך

ודאדי

מה שאומר שהדברים האלה מתנפצים עליי כמו גלים על סלע גדול שלא זז.

שק יהיה בסדר, הוא אדם חכם מאוד.

לול שלי, פשוט גאווה של אבא, התקבלה למד"א, התקבלה לתוכנית מצתיינים של סטארטאפ ועוד. 

 

החיים גדולים מידי בשביל להתלונן, ואני גדול מהחיים.

 

ו....

יש לי את living ו honeyfinger בחיים, ועוד כמה נהדרים, אז מי צריך יותר מיזה?

 

צולם עכשיו

לפני 9 חודשים. 21 בפברואר 2024 בשעה 10:02

יושב בשמש עם המקינטה.

בלי הזקט פליז אחרי הרבה זמן.

 

ימים לא כיפיים עוברים עליי.

לא דברים חד פעמיים.

אלא דברים מהותיים.

לפעמים לא בא לי להיות אופטימי.

אחרי שחברתי היקרה צעקה לי הבוקר

לאאאאא אתה אופטימי בשביל שנינו.

 

אבל לפעמים נמאס

חלש אני לא אהיה.

תמיד חזק

אולי פשוט פחות נחמד, פחות מסביר פנים.

כי נמאס, פשוט נמאס להיות נחמד לאנשים כדי שירגישו בטוב ובנוח, ואז מרגישים בטוב ובנוח לזלזל.

 

מרגיש יותר ויותר איך משקרים, מציגים דברים לא נכונים.

 

כן בא לי פסימיות קצת.

 

כמובן לאלה שמכירים אותי

אני תמיד אהיה נחמד אליכם, ותמיד אעמוד לצידכם, אתם אנשים יקרים.

 

אבל מעבר לכך, שהאנושות תתחיל להתמודד עם חוסר נחמדות. כי נמאס.

 

חזק כן

סלע למי שצריך אותי כן

אוהב את מי שיקר לי כן

 

לשאר 

פשוט לא נחמד

רוצים נחמד?

תרוויחו את זה קודם.

 

הנה המקינטה לרגליי כי שם היא מרגישה בטוחה.

 

לפני 9 חודשים. 20 בפברואר 2024 בשעה 19:55

כאב

דבר כל כך טוב ומרים.

הוא חלק מכל אחד מאיתנו כמו אוויר לנשימה.

 

מעבר להנאה הפיזית

מעבר לספייס

 

הכאב הוא מערכת יחסים שמשלימה שני בני אדם.

הכאב מחבר בצורות לא מובנות בין המעניק למקבל.

שני צדדים שבאים אחד לשניה מתוך חוסר אנוכיות ורצון להעניק.

הנותן רוצה לתת את המתנה הזאת, לראות את הכאב על פני המקבלת, לראות אותה שוחה בו ונהנת, מתרוממת.

והמקבלת

רוצה לראות את הבעת העונג על פני המעניק כאשר הוא נותן לה ממנו, את מה שרק הוא יכול לתת.

 

זאת מהות חיים

רצון לנתינה שלא יגמר לעולם

 

אבל כשלא מעניקים יותר מידי זמן

הרעב נהיה קשה

אצלי ברמה של ההולמודור באוקרניה.

משהו בתוכך שצריך לתת ולהנתן.

ואין למי לתת

 

בקיצור

רעב

לפני 9 חודשים. 15 בפברואר 2024 בשעה 19:21

בואי אליי

על 4

כנסי בין רגליי, רגליים גדולות כמו חומות, רגליים שיסוככו עלייך וישמרו אותך, שם תוכלי להרגיש ילדה קטנה ורגישה, שבי בין רגליי, תהיי בטוחה.

 

דאדי יעטוף אותך מכל הכיוונים, תהיי כנועה וחלשה והכי חופשית.

נשקי את המקל של דאדי, קבלי את מרותו. 

חבקי , חבקי חזק את הרגל הגדולה כמו סלע בים סוער, והתחככי עלייה, חזק חזק, תרווי את רגלי במיצי הנשיות שלך, תתפוממי לשמים לפקודתו של דאדי.

ואז

כשאת תשושה, הניחי את ראשך הקטן על ברכיי, עצמי עיניים ותני לשלווה של דאדי להכנס לתוכך.

תתרוקני, תתפשטי מהכל, כאן בין רגליו של דאדי יש כלוב, כלוב שיוציא אותך לחופשי.

 

לפני 9 חודשים. 7 בפברואר 2024 בשעה 18:25

יצאתי מהבית בחמש וחזרתי בשבע בערב.

אחרי שעתיים נהיגה, עם וויז שקרן, נהגים גרועים ויום מתיש.

צריך דווקא משהו פשוט יותר, לתת למוח לנוח עם משהו נעים שנותן גירוי נחמד יותר למוח.

יש כאלה שרואים טלנובלות

יש כאלה שרואים ריאלטי

 

לי יש צרכים אחרים

 

כמו

385 ג'ון וויק מגינים על הר אולימפוס מפני שני מיליון זומבים.

 

תוך כדי גירבוץ

 

 

לפני 9 חודשים. 7 בפברואר 2024 בשעה 14:52

לפני 9 חודשים. 4 בפברואר 2024 בשעה 8:53

השמים שחורים, הגשם לא מפסיק, הרנגר פתוח.

אני טס לאוטו כדי להתייבש ולהתחמם.

וכמובן, למה לא להכין משהו טוב במקינטה.

אבל המקינטה

היא רוצה לחוות גשם.

והרבה פעמים היא כמו ילדה של דאדי, ויודעת לסובב אותי.

אז אוקיי, נרטב קצת בגשם, נכין את המקינטה ברנג'ר.

לפעמים זה נחמד, ככה לשבת ולהרטב.

להריח את המים באוויר, לבהות בעשב.

כן עשיתי את זה הבוקר, ועכשיו התור של המקינטה.

 

אז זהו, אני רטוב עכשיו, לוקח אותה לאוטו.

ומפעיל חימום.

ולפעמים צריך להיות דאדי קשוח.

לשים רגל, ולהחליט החלטות.

שותים באוטו

האם דאדי ברור?