אני ואתם

אוקיי ביצ'ס

אני גר באזור הכללי של חדרה.

מי שלא בא לו לבד הערב וספונטני מוזמנים אליי לארוחת ערב.

מי שבא צריך להביא שתיה או אוכל.

פרטים ותאומים בפרטי.

בוקר טוב ביצ'ס

לפעמים דברים נאמרים,

לפעמים נאמרים דברים שמראים רק צד אחד של המטבע, וזה בסדר.

אבל לא תמיד הצד השני מגיב או אומר את שעל ליבו.

ואז כאשר נאמרים דברים מצד אחד בלבד,

ולצד השני אין יכולת להגיב,

או שאין טעם כי הדעות נחרצות כל כך,

זה יכול לתסכל.

למדתי להתמודד עם דברים, וישנתי טוב הלילה, באמת , לא הדרתי שינה מעיניי.

אבל אני פשוט לא אוהב את ההרגשה הזאת.

והולך להיות לי סופש לבד.

אז אני מקווה להפתר מיזה בזמן הקרוב וזה מה שיקרה.

אני כותב כאן לפעמים כדי לנסות להבין דברים בעצמי , אז יכול להיות שלא מובן לקורא.

והיקרים לי יכולים פשוט לשאול אותי.

אז שישי שמח לכולם.

וליקרים לי

סופש מלא אהבה וחיבה ומחשבות טובות.

זה מה שיש לי לומר עכשיו

Go away now

איזה כיף היה לי הערב

בילוי מושלם

יצאתי עם האדם האהוב עליי בעולם

הבת שלי לול

המדרחוב בזכרון, גלידה עם סלפי מוצלח, סוף סוף המתבגרת מדברת איתי כמו שצריך.

וכמובן מצאנו לנו תקליטים.

זה אחד הבילויים האהובים עלינו לאחרונה, לחפש ולקנות תקליטים.

זה ואיקאה.

אבל היום מצאנו את awesome mix vol. 1

בתקליט

חזרנו הביתה והכנו ארוחת נקניקיות בלחמניה וציפס.

אתם יכולים לדמיין בילוי טוב יותר?

והנה לכם ביצ'ס

אתן לכם לשמוע את awesome mix vol .1

רק שבתקליט זה נשמע הרבה יותר טוב

תאכלו את הלב ביצ'ס

בוקר טוב מקינטה 

הבוקר התעוררתי שוב בלי אישה ששמה את הראש על החזה שלי.

ואז גיליתי שכחתי לשים בקבוקי מים במקרר אתמול בלילה, אז יש לי מים פושרים להיום.

על הבוקר אני צריך לדחוף ידיים לבוץ.

אין לי כוח ליום הזה.

אבל

דיברתי על הבוקר עם אחת היקרות שלי, וזה תמיד תענוג.

יקר אחר טס לחול הבוקר ואני ממש שמח בשבילו ומאחל לו רק כיף. את כל הכיף.

והיום הזה יגמר מתישהו.

ובנוסף אני מלך

ומלך תמחד מתגבר ומנצח.

וכך יהיה גם היום כמו בכל יום.

חג חמישי שמח ביצ'ס

ליקרים לי רק אהבה ושלווה.

וכיף ובילויים.

אני סחי כבר 15 שנה לפחות, גם לפני זה לא הייתי סטלן.

לא אוהב כל כך אלכוהול, ולא זוכרמתי השתכרתי פעם אחרונה.

הסטלה שלי

מה שממסטל אותי

זה

נעים בגב

מגע עדין של אישה בקצות אצבעותיה עוברת על גבי, נוגעת לא נוגעת, מזרימה את אהבתה ותשוקתה אליי בקצה האצבעות.

ואני

אני מרחף לגן עדן, רואה חזיונות, מטהר את המחשבות.

נעים בגב

מגע הקסם של אישה

זה הסטלה שלי

אני לא מתכוון לקזבלנקה וכאלה.

אני לא כזה זקן.

אלא יותר לסרטים שגידלו אותי להיות גבר.

מפוצצים בטוסטרון, גברים שלא מתלוננים אלא עושים את מה שהם צריכים לעשות.

הסרטים של שנות השמונים והתישעים.

שוורצנגר וסטאלון, ואן דאם, כמובן היישות העליונה צ'ק נוריס ועוד.

גברים ששמו את עצמם בסכנה כדי להגן על אחרים, שידעו מה ואיך הם.

מודלים.

דרך אגב

אבי הדמויות הקשוחות קלינט איסטווד היה badass באמת. בעת השרות הצבאי שלו הוא היה אחד משני שורדים של התרסקות מטוס לתוך הים. והוא שחה פצוע במשך כמה קילומטרים לחוף.

ולא בכה לאף אחד.

אני מתגעגע לדמויות וסרטים כאלה.

לא נשמע לכם ברור כל כך?

בסדר, זה ברור לי.

אסיים בסיפור אמיתי

נחש קוברה מלכותי הקיש את צ'ק נוריס, אחרי 5 ימים של כאב ויסורים הנחש מת.

יום נפלא ביצ'ס

וליקרים לי יום מלא אהבה ורוגע.

כמו בובה בתוך קופסה.

לא את לא.

קופסת עץ מהודרת, בעלת עיטורים ומנעול.

ובתוך הקופסה נעולה לה זונה, את חייה את חייך כל יום ביומו, מפה לשם משם לפה , תדברי על הא

תדברי על דא

ואז תשחי לך בזרם המוביל אליי

אוציא את המפתח שנמצא רק אצלי

ואז אפתח את הקופסה ואוציא את הזונה שאת. תנשמי עמוק, תעצמי עיניים, את מופשטת לחלוטין, חשופה לעיניי,  נתונה לגחומתיי.

אין יותר הא ונגמר הדא.

אין לך מה לדבר, הפה שלך נועד למשהו אחר, עוד חור לשימושי.

את נכבת מהעולם ונדלקת בתוכך

את שלי עכשיו, זונה, לשרותי והנאתי.

אבל זה ברור

את זונה פרטית, לא אוציא אותך לרחוב, לא אתן אותך לאחרים. גם תשלום לא תקבלי, אפילו הגמירות שלך שייכות לי.

אבל את שלמה, מלאה, אחד מחורייך תמיד מלא, את מקיימת את עצמך עכשיו.

אישה

בדרך לישון

מתכרבל עם עצמי

כתבתי על זה מיליון פעמים ואכתוב שוב

חסר לי אישה איתי במיטה

חסר לי ראש עדין ןיפה מונח על החזה שלי.

מקום שמותאם לה בדיוק, שתהיה שלווה , שתרדם לפעימות ליבי.

ידיי עוטפות אותה מכל הכיוונים, מגוננות, מחזיקות.

נותן לה את כל המקום שהיא צריכה, מכבה לה את העולם, מרדים, מלטף, לוחש מילות אהבה.

תשני קטנה, תהיי שלווה, אני כאן וכלום לא יקרה לך.

חסרה לי כל כך.

מחכה לך

אז הבוקר יכולתי לכתוב על כל כך הרבה דברים. מעניינים יותר או פחות.

אבל אי אפשר, פשוט אי אפשר כלום. הלחות הזאת והעומס חום פשוט תפסו כל נקודה במוח שלי. אין מקום לאישיות, אין מקום לשמחה גם אין מקום לאינטיליגנציה, לחות, אך ורק לחות וזיעה, מחמש בבוקר, לחות זיעה.

אתמול כבר הרהרתי ב האם יש טעם להמשיך בכלל בדבר הזה שנקרא חיים. אבל אז הילדה שלי באה אליי וראינו את סרט הנעורים רדיו חזק. אז טעם החיים חזר.

ועכשיו ירד שוב.

הערב טעם החיים יחזור ובגדול, אני יודע.

אז בינתיים רק לשרוד, לטפס במעלה הגבעה הבלתי נגמרת ולהכנע ללחות, כי אי אפשר לנצח.

יום מזגן לכם ביצ'ס

וליקרים לי הרבה אהבה ומזגן, וקרירות נעימה.

ביצ'ס ויקרים לי.

אל תצאו החוצה.

באמת אין סיבה לצאת.

וגם אין מספיק אוויר לכולם בחוץ.

תשארו בפנים.

באמת מטוב לב אני אומר לכם.

תשארו בפנים.