אני ואתם

כמו בובה בתוך קופסה.

לא את לא.

קופסת עץ מהודרת, בעלת עיטורים ומנעול.

ובתוך הקופסה נעולה לה זונה, את חייה את חייך כל יום ביומו, מפה לשם משם לפה , תדברי על הא

תדברי על דא

ואז תשחי לך בזרם המוביל אליי

אוציא את המפתח שנמצא רק אצלי

ואז אפתח את הקופסה ואוציא את הזונה שאת. תנשמי עמוק, תעצמי עיניים, את מופשטת לחלוטין, חשופה לעיניי,  נתונה לגחומתיי.

אין יותר הא ונגמר הדא.

אין לך מה לדבר, הפה שלך נועד למשהו אחר, עוד חור לשימושי.

את נכבת מהעולם ונדלקת בתוכך

את שלי עכשיו, זונה, לשרותי והנאתי.

אבל זה ברור

את זונה פרטית, לא אוציא אותך לרחוב, לא אתן אותך לאחרים. גם תשלום לא תקבלי, אפילו הגמירות שלך שייכות לי.

אבל את שלמה, מלאה, אחד מחורייך תמיד מלא, את מקיימת את עצמך עכשיו.

אישה