יושב עכשיו במרפסת, מנסה להנות מהשקט, מולי המלפפונים והעגבניות מחוברים להם למתקן ההדלייה שצק ואני בנינו אתמול מבמבוקים.
יש לי עוד הרבה מה לעשות בבית שעוד לא מסודר, אבל פשוט לא בא לי. עבר כל כך הרבה זמן מאז שהייתי ככה בסתלבט. לא בא לי להפסיק.
הכל שקט בממלכת היירול, לינק עושה את עבודתו נאמנה והמפלצות לא יוצאות משליטה, נכון שכל ירח דם שעובר הם מרימים את הראש יותר ויותר, אבל מה הם החיים בלי אתגרים, אתגרים עושים אותנו מי שאנחנו, והאתגר הנוכחי: לקום, כן לקום, אדם חרוץ כמוני לא רוצה לקום ולסדר את הבית. מגיע לי מידי פעם לא לעבוד.
אבל אני יודע שזה יקרה, כמו שלינק תמיד מתגבר על כל ליינול (החארות האלה פשוט לא רוצים ליפול.)
חסר לי שיחה טובה, גם זה לא היה לי ממזמן.
הקשבתי כבר לכל הסירטונים של "השתיין הביקורטי" שאני אוהב מאוד, אבל זה לא נחשב לשיחה, חוץ מיזה הוא גר בגלזגו אז זה קצת בעיה.
כן אני אוהב את הניגוד הזה, אני לא אוהב אלכוהול, אבל נהנה מאוד להקשיב למבקר סרטים שמתיימר להיות אלכוהוליסט.
שמתי עכשיו על הפטיפון את הרכש החדש לאוסף התקליטים, מטליקה עם התזמורת הסימפונית של סאן פרנסיסקו. אחת ההופעות הטובות ביותר בהסטוריה של האנושות. עונג צרוף . הנאה מובטחת לכל אוזן.
אני עדיין חוקר את ממלכת היירול, מדהים מה אפשר למצוא שם כל הזמן, פשוט לא נגמר, אחרי שהשגתי את האופנוע גם הכל נהיה יותר מגניב.
טוב, די לשיעמום ולעצלות, הטוסטרון שבי קורא לי לקום, וכך אעשה, אשים ברקע סרט שנות שמונים עמוס בטוסטרון ואקשן ואשעט על הבית כמו שוורצנגר על הטורף, רגע בעצם הטורף כיסח אותו. כמו הטורף על שרצנגר.
למי שמשעמם אתם מוזמנים לכתוב בתגובות מה בישלתם אתמול לארוחת חג ולתת הצעות להיום בערב.
למי שמשעמם מאוד מאוד מוזמן לשיחה כאן. אני נשאר מחובר.
זהו, וכמו שהשתיין אותר תמיד:
"ובכן, זה כל מה שיש לי לומר, לכו מכאן עכשיו".
