אני ואתם

כשהייתי בן 15 חבר שלי אתגר אותי בלרדת עם הטרקטורון ירידה תלולה של כ 70 מעלות.

בשנת 96 הצבא שלח אותי לשבוע לסיכון חיים לא שפוי כמעט ללא שינה או הפוגה, מה שהפך לאחד הדברים הקשיים בחיי.

בשנת 2016 החלטתי לקום ולדרוש יחס אנושי ובקושי רב יצאתי מנישואים אשר היו התעללות של 14 שנים.

היו אלה אתגרים שאלוהים או היקום או הגורל או איך שתרצו לקרוא להם הציבו בחיי. וכן אני לא גיבור גדול היו אתגרים שהחלטתי לא להתמודד איתם בחיי, ובכל פעם שלא נגשתי לאתגר הרגשתי תבוסה וחוסר בחיים.

כל אתגר שלקחתי בחיי גם אם נכשלתי בו רק עשה אותי אדם, גבר, אבא טוב יותר.

אם זה ילד שמתחצף, אם זה צינורות תת קרקעיים ששורשים הרסו להם את הצורה, אם זה חזבללה או כל דבר אחר, המבחן הראשון הוא לגשת לאתגר וזה הניצחון הראשון.

אתגרים ומכשולים יעמדו לנו תמיד בחיים והשאלה היחידה היא איך נתמודד איתם.

אבל בסוף, נהיה אנשים גדולים יותר.

כי החיים ללא אתגרים הם שימום שמוביל לירידה תלולה מאוד.

לא מאמינים לי

אז תנו לשתיין להסביר יותר טוב

ובכן זה כל מה שלשתיין ולי יש להגיד

לכו מכאן עכשיו