אני ואתם

בעת חציית התעלה במלחמת יום כיפור, הכוחות שהציבו את הגשר ספגו אש כבדה מאוד מהמצרים שהיו נואשים למנוע את הצליחה.

כל הלוחמים שהשתתפו בצליחה אמרו "לא פחדנו למות, פחדנו שהטנקים לא יצלחו את התעלה". הם דאגו יותר לבטחון המשפחות שלהם מאשר לחייהם.

בקיץ שעבר גבר שראה משפחה שלמה טובעת בים יצא להצילם ללא התחשבות בבטחונו האישי וחילץ את כולם והקריב את חייו.

אלה שתי דוגמאות בלבד לאגרסיביות גברית. הדחף להגן, לשים את עצמך בסכנה כדי להציל אחרים. הדחף לבנות, לתקן דברים מקולקלים, לעזור לאישה להחליף צמיג באמצע כביש מהיר. זו אגרסיביות גברית אמיתית. זה מה שדוחף אותנו לעשות את כל מה שמסביבנו. לבנות בניינים, לטפל ולהקים נוי ציבורי, לפנות את הזבל, לפרנס את המשפחה.

אך לאחרונה כל מיני גורמים שונים בעזרת התקשורת הפכו את האגרסיבות הזאת למשהו שלילי.

למה?

כדי לדכא את הגברים, כי הגברים הם אלה שמובילים מהפכות ושינויים. בכל מקרה בהיסטוריה שאימפריה רצתה לדכא מרידות הם היו הורגים את הגברים.

וכרגע, אלה שמעלה, רוצים שנהיה כולנו כנועים ושפופים, שניצרוך מצרכים ונשתוק.

אז הופכים את הדבר הזה לרעיל, בעצם הופכים 99 אחוז מהגברים לאותו אחוז של חולנים ומניאקים שתוקפים חלשים מהם.

ובכן אנחנו לא, ממש לא.

ודוגמא לכך היא שכל אישה שתרגיש מאויימת מגבר, תרוץ לכיוונו של גבר אחר שיגן עליה מאותו חרא.

בטיטניק

על חופי נורמנדי ביוני 1945

בתעלת סואץ באוקטובר 1973

היו אלה הגברים עם האגרסיביות שלהם שעמדו ואמרו "לא יאונה לכם שום רע כי אנחנו פה להגן עליכם.

והנה הפרסומת שאולי תסביר את זה הכי טוב

זה כל מה שיש לי לומר

אתם יכולים להשאר אם בא לכם.