את משולחת רסן ואת אוהבת את זה.
משתוללת , פסיכית , ומראה את זה לכולם.
את מרגישה חופשית, עפה ברוח.
אבל
בסוף תמיד משהו חסר. במקום שלווה יש חוסר מנוחה. עוד ועוד ריצה מהירה קפיצה ומה עוד.
ואז
אז אני אגיע.
תרדי למולי על ברכייך.
את תראי שאני מסתיר משהו מאחורי הגב. תתרגשי לך ותצפי להפתעה גדולה.
אני מגלה לך, בשתי ידיי, קולר, עם רצועה קצרה.
ההתרגשות שלך גואה, את מרגישה צריבה נעימה על הצוואר. אני מתקרב אלייך לאט, מושיט את הרסן אלייך. ואת חסרת סבלנות, רוצה אותו על צוורך, את יודעת ששם זה יתחיל, הרוגע, השלווה והסבלנות יגיעו עוד מעט.
אני מעטר אותך ברסן שלי, מחזיק את הרצועה הקצרה שלא תוכלי לזוז.
ביד השניה אני עוטף את גופף, מלטף חזק ובכוח, יורד למטה, למדורה הגדולה שלא נכבת.
את רוטטת אך הרצועה לא נותנת לך לזוז.
אני משחק באש כי היא שלי, לאט, מעלה לך את הגירוי למלנתלפים.
את רוצה לפרוץ
לא!!!
אני גוער בך.
זה שלי
הכל שלי ואני אקבע מתי.
אני מושך אותך, עוד ועוד.
לא נותן לך, מרסן אותך חזק.
המדורה הופכת להר געש שעומד לפרוץ.
הר געש אשר יתפרץ לפקודתי בלבד.
עוד לא
אני לוחש באוזנך.
עוד לא
עינייך עצומות, את גבוה בספייס, רועדת כולך.
עכשיו
אני לוחש קלות
ואת מתפוצצת, פעם אחת כמו אלף שהיית עושה עד עכשיו.
הלבה גולשת ממך ואת נמסה בידיי.
מרים אותך קלה שלווה, כמעט ישנה.
לוקח למיטה שם תניחי את ראשך על החזה שלי.
עכשיו סוף סוף תבוא השלווה האמיתית.
עכשיו את בוגע שחפשת תמיד.
את לא אמורה לשלוט בעצמך.
זה התפקיד שלי.
ועכשיו תשני לך קטנה
תשני לך
אישה.