אני ואתם

אני אוהב את המדבר, את השממה, גם בקיץ.

יש במדבר משהו כל כך עוצמתי, כל כך שואב. כל המרחב הגדול הזה, השממה הזאת דומה לריק אחד גדול, ריק שמקטין את האדם כל כך, ומישהו כמוני שגדל בתוך השממה הזאת מכיר אותה היטב, יודע שאם אסתכל היטב אמצע אבן חן בתוך ים האבנים, אדע היכן תהיה הבריזה המרעננת, אדע איך לטפס, איך לרדת וגם לדאות.

כי אני מלך השממה

וכשתבוא אליי האחת והיחידה שתמליך אותי להיות המלך שלה, אציב אותה בשממה הגדולה, אעמוד רם ונישא מעליה ואראה לה כמה קטנה היא יכולה להיות וכי היא אבן החן הכי מיוחדת, שם בשממה שלי, מתחתיי היא תגלה כמה מוגנת היא, כמה מחובקת, וכמה נאהבת היא יכולה להיות מתחתיי.

וביחד נצבע את השממה בצבעים שלנו שיצאו מנישמותנו וניצור את הממלכה של המלך והשפחה הנאהבת.

בואי אליי

אל תפחדי