היום אין באמת מקינטה, תדמינו.
בעקבות שיחה שהייתה לי הבוקר בזמן הנהיגה עם אחת היקרות לי , עלתה שאלה כלפיי , סגנון של למה שלא תשאל?
הכוונה הייתה על מישהו שיש לו איזה בעיה ואני צריך לשאול אותו מה הבעיה.
ואני תוהה לי
למה תמיד אני
למה אני צריךצלעשות מאמץ בשביל אנשים שצריכים לעשות את המאמץ הזה בעצמם, יש להם את הדרך ליצור איתי קשר, אז שיעשו זאת.
וכאלה שבאים אליי בטענות על הא ןדא.
תסתכלו על עצמכם קודם.
ואלו שבאים אליי בטענות שאני מזניח אותם, שימו לב שבהתכתבויות שלנו אני כתבתי את ההודעה האחרונה.
לא טורחים לענות לי ואז באים בטענות שאני מזניח?
נו באמת
אז אני לא צריך להתאמץ בשביל אלה שמתעלמים ממני. שיתבשלו בתוך תוכם.
ונעבור לנימה חיובית.
אני רוצה לספר לכם על מה העולם עומד.
ישנו גן ציבורי שבו לרוב אני מתחיל את היום שלי. בכל יום בשש בבוקר מגיעים זוג מבוגרים נראה לי בתחילת שנות השיבעים, צועדים לשם הכושר ואז הולכים למתקני הכושר, נחים קצת ואז ממשיכים .
והזוג הזה מקפידים לומר בוקר טוב עם חיוך לכל הקבועים, כולל אותי ולהתעניין בשלומם, ככה מתוך הלב ומכל הלב. הבעל נראה כמו סובל מבעיות ברכיים קשות, ככל הנראה איך שאני אראה בגילו אך החיוך לא יורד מפניו ורצונו בשלום אחרים אינו מוסתר.
על אנשים כאלה העולם עומד,
בזכות אנשים כאלה העולם ממשיך להסתובב ולא נופל לתהום.
זהו
יום טוב ושבוע נפלא ביצ'ס.
ליקרים לי שהאהבה לא תפסק בחייכם.
זה כל מה שיש לי לומר
לכו ליומכם החדש.
