לפני 11 חודשים. 2 בדצמבר 2023 בשעה 15:39
אז לקחתי את הילדים לכיכר החטופים היום.
לא היה קל.
הייתי צריך הרבה פעמים לעצור את עצמי מלדבר לפני שהילדים ישמעו בכי בקול שלי.
בעיקר לעמוד מול תמונותיהם של משפחת ביבס בראש השולחן.
אבל
רציתי להראות לילדים שהחיים שלנו לא מובנים מאילהם.
שאנחנו כאן, בריאים, ביחד, רואים אחד את השני כל יום, זה היה יכול להיות גם אנחנו.
וכל רגע של הביחד
כל שיחה
כל מבט
הם רגע מיוחד בחיים שננצור לעד.
מי כאן עוד מסתכל על הילדים שלו אחרת מאז ה7.10?