לאחרונה אני כותב כדאדי
אני גם
עדיין גם מלך
שואף להיות גם מאלף
תכלס כל התארים האלה מבטאים את אותה נתינה שיש לי.
אותו מקום של דואג ועוטף.
גם בתור בעל רכוש שמגן על שלו, מבטל ומעצב.
גם בתור אב שעוטף ומגן, מלטף ומעניש.
זה באמת אותו מקום, אם אתה ניגש לבדסמ מהמקום שלי.
שזה בעצם : אני ארים לגובה את השפחה שלי, אזרוק לשמים את הבייבי שלי, אוציא את הכלבה שלי לטיול במרחבים עצומים. אראה להן כמה הן יפות, יותר ממה שהן רואות.
ואז
השפחה תרצה להיות הכי צייתנית
הילדה תרצה להיות הכי טובה
הכלבה תרצה להיות הכי מרצה.
הכל מגיע מבפנים, זה מלווה אותי גם בחיי
לתת אותי למי שתלוי בי וסומך עליי
הילדים האהובים שלי.
וכן, הם אלה שיקבלו הכי הרבה ממני.
אני לא מערבב את שני העולמות
אבל אני אותו אדם, האבא והשולט. הכל מגיע מאותו מקום
היום העברתי הרצאה בבית הספר של הבן שלי, אני אוהב ידע ואוהב להעביר אותו, מה שהיה אמור להיות רק לכיתה שקטנה של הבן שלי הפך לכל השכבה.
אבל לא אכפת לי, באתי כדי להרים את הראש של הבן שלי שסובל מבעיות חברתיות, להרים את הערך שלו בפני חבריו לכיתה.
ובדרך עשיתי את מה שאני אוהב , ללמד, להעביר ידע.
אם זה בהרצאה בכיתה ואם זה בסשן, אני אותו אדם.
הבהרה
אין כאן שום ערבוב בין העולמות.
המכנה המשותף היחיד הוא אני.
המורה צילמה אותי בצורה כל כך לא מחמיאה והעלתה בקבוצה של הכיתה.
אבל
כל המורות כ5 במספר רצו אליי בסוף השיעור ולא הפסיקו לדבר איתי בחיוך רחב על כמה שהיה מעניין וכמה ידע יש לי.
המחנכת לקחה אותי במיוחד להכיר את המנהלת.
הילדים
חלקם עמדו בתור כדי ללחוץ לי את היד ולהודות לי על השיעור.
אולי נראתי לא מחמיא, או יצאתי לא טוב בתמונה, אבל הכל הגיע מבפנים.
אני יניב
אבא
איש גינון
דאדי
מלך
בתקווה מאלף לעתיד
חבר
כל זה באחד, ללא כל ניגוד.
יום נפלא ביצ"ס
סופש מהנה
