סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 9 חודשים. 26 בינואר 2024 בשעה 7:18

המקינטה עצובה

לא בגלל שגשום ואי אפשר לשבת במרפסת.

המקינטה אוהבת אותי ואני חשוב לה.

היא רוצה שיד נשית תכין אותה, תמזוג ממנה ותגיש לי.

יד נשית דואגת ומשרתת שתלטף, תנעים.

ציצים ותחת זמינים לידי, נכונים, מתמלאים כל פעם שאני משתמש בהם.

כוס שמרגיש שלם רק כשאני חודר לתוכו.

 

גוף נשי, לחבק ולעטוף, לחמם, לחוש.

אישה, להתכרבל איתה בספה כאשר גשם יורד יורד בחוץ.

נשמה נשית, ערומה, מולי, שלי.

נפש של אישה, לתת לה רוגע, לספוג את כל הדמעות שלה, להפנים אותה לתוכי.

 

מתחיל שבת ילדים, זה הדבר האהוב, להיות אבא, להנות מהם כל כך.

 

אבל

את זה מה שחסר לי, להיות אבא, מלך בשבילך גם.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י