סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 8 חודשים. 2 במרץ 2024 בשעה 17:05

אשכיב אותך על הרצפה, ערומה.

הקור יצרוב את עורך. אבל רגלי לא תתן לך לקום.

אמלא ואקשט אותך באטבים, בשדיים, מותניין, כוס.

האטבים נותנים כאב מיוחד, חזק מאוד, כל תנועה שלך תוסיף לכאב מימדים חדשים.

 

ידיים ורגליים יקשרו יחדיו, פלאג לתחת, חבטה, ועוד אחת. ואז הפלוגר, יצרוב אותך חזק. כיסוי עיניים יהפוך אותך לכלום, רק כאב, זה מה שתרגישי. כובד הנעליים שלי יכריע אותך. 

ואז

אז הנפש תכנע, הכאב יעטוף אותך בכל מקום, ויכניס איתך למקומות אחרים.

האטבים לא יתנו מרגוע, החוסר אונים יבטל בך הכל.

 

ואז תרגישי, תרגישי את כל כולך, כל מילימטר בגופך, כל הנימים יתחדשו, תאי העור יוחלופו, הורידים יתנקו.

 

ידי הגדולה תונח על גבך, זרם חזק יוכנס לנפשך.

 

ליבך יתחיל לפעום מחדש, ואז תקומי, שרידי הכאב ילוו אותך.

אחבק אותך חזק כל כך שלא תרצי לעזוב, דמעות רבות ישטפו הכל, ירחצו אותך וינקו.

 

ואת תתחדשי, תחיי מחדש.

 

 

כאן זה יקרה

למה את מחכה?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י