אני ואתם

לקחתי מקל, לקחתי תרמיל.

יצאתי למסע.

מסע מלכותי ארוך שהאופק מתקרב כל הזמן.

אני עושה זאת בכיף.

מה יהיה בסוף המסע?

אני בטוח שטוב.

מה יהיה בעתיד?

אין לי מושג.

אבל יש מסעות שאסור לוותר עליהם.

הסיכון שווה, ומה הסיכון בכלל?

די קטן, כשלומדים פרופורציות בחיים הסיכונים קטנים.

בנוסף, למדתי ממזמן שישיבה על הגדר ולשחק בטוח לא מביאים אותך לשום מקום.

והחיים מזמנים לנו מסעות לא צפויים בכלל, אז מה?

לא ננסה? לא נתרגש?

ולו רק כדי להגיד שניסיתי, הייתי שם.

אבל, לטפס על הרים עם ברך כואבת זה הישג.

ובפיסגה מחכה לי יהלום לא מלוטש. אפשר לבקש יותר?

המסע התחיל ואני בתוכו, לא מוותר.

יש לי רק מה להרוויח.

חג שמח לכולם

חשבתם שזה היה ביטוי וציטוט משיר?

באמת לקחתי מקל ותרמיל.

וחגורה כמובן.