אנייודע שלא מעט גברים שותפים לפטיש הזה.
ולאוו דווקא בדסמים
זה מה שאני קורא לו:
"פטיש לדתיות"
כן, שמעתם נכון.
החצאית, השמלה, כיסוי הראש, הפאה, כמובן יש העדפות כאלה ואחרות, אבל, כל המכלול תמיד משך אותי.
אני יודע בדיוק מתי ואיך התחיל הפטיש הזה אצלי.
בערך בגיל 17
אבל לא אפרט כדי לא לחפור.
וכמובן יש כל מיני פנטזיות.
אבל כיום הגדולה מכולן
אישה חרדית באזור הגיל שלי , מאלה שיודעות לעשות 20 פעולות בדקה אחת בלי למצמץ, שרוצה להיות חופשיה ולו לרגע, לא לשלוט בכלום, חוסר אונים, ולהרגיש מה היא תשוקה אמיתית.
אם ימומש אני לא יודע, גם דתלשיות יתקבלו בברכה.
אבל זה הפטיש ואני אוהב אותו.
אני גדלתי במושב מרוחק של מפלגת העבודה, מעוז חילוני ואז הכל נראה רחוק.
היום אני גר בחריש
ובשביל הפטיש הזה זה כמו מפעל ממתקים.
יש בכל הגילאים ומכל הזרמים וכל האופנות.
ציונות דתית, חרדיות מזרם כזה או אחר, כיסויי ראש מגדלים, או מטפחת , ויש גם פאות. חצאיות ושמלות מכל הסוגים.
אבל יש גם את אלה שהחליטו לעבור למכנסיים, לא יפה.
אני מסתובב ברחוב ונהנה כל כך.
וחושב אולי, אולי
יום אחד הפנטזיה תמומש.
אל תקראו לי סוטה
