מצאנו את הspot שלנו.
את הנקודה הרומנטית שלנו. בהליכה על הטיילת מול הים. משענות עץ שיושבות בול, כדי שאתמקם נכון ותוכלי לשים עליי ראש, בדיוק במקום שנוצר במיוחד בשבילך על החזה שלי, ככה אוכל ללטף אותך בזמן שתאזיני להלמות ליבי.
כל דבר הרגיש לנו שם מושלם, נכון, אמיתי.
אפילו שנראת כמו בציור מיוחד.
כיביתי את העולם מסביבנו, ראיתי אותך שלווה, ואז חשפת בפניי עוד ממך, לימדת אותי עוד על הדברים שבפנים שעכשיו הם שלי, עשית הכל עם חיוך גדול, כי הבנו שמצאנו את מקומנו. את למטה, עטופה, מוגנת, מרוקנת, אני מסוכך, עוטף ושומר.
אפילו הכאב היה שם נפלא ונכון ובדיוק במקום.
לגעת בך בכזאת חופשיות, כי זה שלי, ולראות כמה זה מרגיש לך נכון וטוב.
וכשהתיישבתי על המשענת, גילית מקום מיוחד, המקום רק שלך.
שם, בין הרגליים של דאדי, למטה, חיבקת לי את הרגל, ושנינו הפכנו לאחד.
חזק חזק, לא לעזוב, כי הרגל של דאדי היא שלווה, היא ריקנות. שם למטה, בין הרגליים של דאדי
שם את ילדה.
חבקי חזק, אל תעזבי, דאדי כאן לעולם, בשבילך.
חבקי חזק, ודאדי יקח הכל, ואז,
אז תהיי הכי חופשייה שאפשר.
תראי בעצמך
לעוד פעמים רבות ושנים ארוכות
כאן בspot רק שלנו
רק שלי
