היו לי תוכניות לראש השנה, אבל הן התבטלו.
אז נוסע דרומה לאמא, ראש השנה ראשון בלי אבא.
בעצת חברתי היקרה אנצל זמן כדי לחשב מסלול מחדש לחיים בלבד.
החלטתי כבר על שינויים מסויימים אבל צריך יותר לעומק.
היום בנסיעה הארוכה והמעצבנת הביתה התחילו להתבהר לי בראש ובלב הרבה דברים.
לאחרונה היו כמה פעמים שהצטברו המון רגשות רעים בלב.
זה העינוי הכי גדול שלי.
למדתי לא להגיע למצבים האלה אבל לפעמים זה חזק ממך.
וכשאני נזכר בימים הלא פשוטים האלה, אני מבין, שקודם כל, השינוי הראשון צריך להיות שיחרור הנפש והלב, להוציא אותם לחופשי, כדי שמקרים כאלה, ורגשות כאלה לא רק שלא יחזרו, אלא שיתפוגגו לחלוטין מחיי. לא רוצה להנמיך את חיי יותר ככה.
רוצה לב חופשי, רוצה לשמוח במה שיש לי, ולא לפחד לאבד אותו, להבין שדברים יכולים להסתיים בחיים, להיות רגוע מפחדים ומחשבות רעות, שהמוחלט היחיד בחיים זה אהבת ילדיי, ושיש לי דברים טובים בחיים, והם רק מקור לשמחה.
ואז הבנתי
הבנתי מאיפה כל השינוי מתחיל. הבנתי איך לשחרר את הלב.
השינוי הראשון שלי הוא להבין שהערך העצמי שלי מגיע ממני, ולא מאחרים, לא מהאהובים שלי, לא מחברים, לא מחברים לעבודה, לא מחארות.
אך ורק ממני, להבין את הטוב שבי ולהגדיל אותו, לקבל את הרע שבי ולנסות לשנות אותו, ומשם, הפחדים ישתחררו, והלב יצא לחופשי.
לדעת מי אני ואם מישהו לא רוצה את חברתי, שילך, למי אכפת.
ואז
אז שאר השינויים יתחילו להגיע
התהליך לשחרור הלב התחיל.
תזכורת
למי שבדרום ובא לה הרפתקאה , טיול שטח עם מקינטה או סשן מדברי על טרקטורון
פרטים בפוסט למטה.
