אני לא אהבתי את איך שאני נראה בשלוש שנים האחרונות, לא בגלל דחיות שעברתי, זה ממש בקטנה, בגלל שנתתי לעצמי להגיע למצב כזה. לא בריא ויושב על התחת, התרוץ של צריך לנוח אחרי העבודה, אוכל זמין וקצר, שכחתי שאני בשלן לא רע.
היה לי קשה עם כך שלא כל דבר מתאים לי, ואז בראש השנה הגיע המהפך, מהפך בראש.
וזה מתגבר. כל התזונה שלי השתנתה, ואין יותר רצון לשבת, רק להיות בעשיה. ועוד להקשות ועוד להתאמץ, אני רוצה לחבק כל כך הרבה שאני צריך יותר ידיים.
והיום, אני יוצא לאימון עם שק, רוכבים, מגיעים למגרש מתקני הכושר, אני מוריד את הטי שירט , ולובש גופיה, כבר שלוש שנים לא העזתי להיות בפומבי עם גופיה,
אבל עכשיו, זה לא רק ה7 קילו שהורדתי בינתיים, אלא שאני עושה, מקיים ורוצה עוד, נתתי לשק לצלם אותי, והעזתי להסתכל.
ועכשיו ברשותכם אני רוצה לשתף אתכם.
מלך יחיד עם גופיה בפומבי.
ידיים צריכות לגדול, אין זמן, היום קפצתי ב10 כפיפות מלפני יומיים.
הברכיים אחרי ניתוחים והרגליים איתם חייבות חיזוק, כי אני רוצה לסחוב כל כך הרבה עליי. בשמחה ובקלות.
לשלוח ידיים הכי למעלההה, לשאוף להרבה
ואז בכל הכוח למשוך אליי חזק חזק ולא לעזוב, כי יש לא מעט שנשענים עליי.
לא אשאיר אתכם במתח, זה עדיין קשה לי, אבל קשה זה בדיוק מה שאני רוצה, אעדכן בהמשך.
לחתור למגע ולתפוס כל מה שארצה, בכוח, מהר אני גודל, חותר לעולמות רחוקים.
וכך חתרתי במשך 12:33 דק, שלוש פעמים השיר primo victoria , הספקתי 371 משיכות.
זה מרגיש לי טוב, התקדמות, יקח כמה שיקח, אבל מה שחשוב זאת עשייה, לבד. בלי שום דבר שיקים אותי בכוח מלבד עצמי.
אולי בעתיד, ארגיש בטוח יותר להחשף כאן בלי חולצה, לא במקום פומבי.
תודה לכל מי שצפה ונתן לי לעשות את התהליך הזה.
לילה טוב מלא באהבה
