אני ואתם

אז אתמול ביום המשרד שהיה לי תוכננו תוכניות לעתיד הקרוב, כל הקטע שלי בחברה הזאת זה להיות נע ונד, לא מתקבע במקום אחד, אבל עיריית תל אביב תקעה אותי פה יותר מידי זמן. במכנסי דגמח.

אז זהו

הבוס שלי בקרוב מעביר אותי למקום אחר, לעשות משהו טוב יותר שאני אוהב יותר, למצוא בעיות, ללבוש אלגנטי לעבודה ולעבוד עם עט וסמרטפון, ולא עם את ומזמרה.

כבר ממזמן הפסקתי עם סוג העבודות הזה

אבל כמו הסנדק

Thay pull me back in

אז זהו, בקרוב מפסיק ויוצא ממלכת חולדאי.

אני אוהב במקום העבודה הזה את העובדה שאני נע ונד ומטייל בארץ, רואה מקומות ונופים, וחוקר אתרי גינון ופיתוח שונים.

וגם אתמול, כשיצאתי לשליחויות בשביל המשרד, הבוס שלי מתכופף לחלון של הנהג בסקודה ראפיד שהייתה אמורה להיות זמנית ושואל

איך הסקודה?

אתה אוהב?

ואני:

כןןןןןןןןןןןןןן

המעסיק:

טוב אז היא נשארת שלך.

יששששששששששששש

אכן יותר נוח ואלגנטי מכל הקנגו למיניהם.

למרות שלקנגו היה יתרון עצום, הוא מספיק מרווח למיזמוזים, זיונים וסשנים מאחורה, אבל לסקודה יש כמה סודות משלה.

חיסרון אחד בלעזוב את ממלכת חולדאי

אני אתגעגע לרנג'ר.

אבל כל השאר יהיה נפלא לעוף מכאן.

אתמול היה יום יפה, באמת התקדמות בניעור כל מה שהעיק עליי , עם המון עצות מעולות של מכשפה אהובה, זה עובד, והיה ממש טוב להתמקד בשק אתמול, ולול עצבנה אותי, אבל זה מה שנערות עושות לאבא. גם לפתע הפתיעו אותי בשורות ממש טובות והלכתי לישון נפלא, אחרי כמה לילות של שינה מצויינת.

אבל לפתע המועקה חזרה, בצורת סיוט חזק ומהיר , כזה שעשה הרגשת חנק אמיתית, קמתי להרגשת גרון כואב של מחלה, אבל הסיוט נגמר מהר וחזרתי לישון.

אפשר לראות זאת כסימן טוב.

שזה רק שאריות שתכף יתנקו, ואני לומד להתגבר.

החיים ממשיכים, מי יודע מה יוליד עוד דקה או שתיים.

מי בא לבדוק איתי?

בכל מקרה התעוררנו לבוקר נפלא של התחלה חדשה.

אז יום נפלא לכולנו.

המלך על הסקודה הלבנה.