אז
לצערי היום לא הצלחתי להרחיק מחשבות רעות, כנראה הסיוט הקצר בלילה פתח פתח.
לא נורא, זאת הזדמנות ללמידה איך מכילים את זה ולא שוקעים לעוד מחשבות מיותרות.
תכלס מחשבות רעות הן חלק מהחיים, אני פשוט צריך לדעת לחיות איתן ולא להרגיש מועקה בלב, שמיזה אני מנסה להפתר, ודי מצליח, היה לי יום פורה בעבודה, וזה מה שחשוב, לא התרגזתי והכלתי. תכלס מזמן אני לא אדם רגזן. הרי כל השינוי שאני מבצע זה לדעת להכיל ולפרק לבד.
אבל עדיין אפשר ללמוד דרכים לזה מאנשים שונים, ולשמחתי יש לי כאלה בחיים.
המחשבות הרעות האלה בחלקן הופכות לחרדות, אבל אף פעם לא נתתי לחרדות להשתלט עליי, אני מתפקד רגיל, רק צריך לדעת יותר איך לפרוק אותן, ואחד הדברים שלמדתי זה שצריך גם לקבל אותן, החרדות אצלי הן הזהרה למשהו שיכול לקרות, אולי כן ואולי לא. אבל החיים ממשיכים, ודווקא מחשבה עליהן עוזרת למצוא דרכים להתמודדות אם הן יהפכו לתרחישים אמיתיים. אז כן היו מחשבות רעות, הן לא השפיעו עליי, והפעם גם לא לקחתי אותן לכיוונים אחרים כמו לצחוק או ליזום מהן. קצת לא מובן אבל זה שלי.
פשוט להמשיך את חיי וזהו.
אבל
בגלל זה החלטתי לקחת אתגר היום, כדי לחפות על זה.
המקום היחיד שאני מאפשר לעצמי להתעצבן זה באוטו כשאני לבד.
כמובן במידה ובזהירות למה שאני עושה.
אבל היום אמרתי
בוא נבלה את נסיעת הפקקים הזאת של כמעט שעתיים בלי עצבים.
הרי לצעוק ולהעלות את מפלס העצבים לא פורק כלום.
אלא רק מגביר את הרגש הרע.
שמתי פלייליסט יפה וחזק, ולא הוצאתי מילה, מלבד הודעות קוליות, ולא כעסתי בכלל.
רגוע, בפקקים.
מול נהגים גרועים שמסכנים אותי.
רגוע, ככה טוב לי.
וגם
שיר אירי עתיק ומכוער שמיופה על ידי מטאליקה
ערב נפלא לכולם
קדימה
הקריעת תחת של האימון לא תתחיל בלי התחת שלי.
