אני ואתם

לכל אחד יש בכל שלב בחייו תחושות פיספוס.

משהו שרצינו וחשבנו שיהיה טוב, ולא הצלחנו להשיג ולממש אותו, מכל מיני סיבות.

והתחושות האלה הם כמו שרוכים פרומים, מסתרכים לנו בחיים, כמו תפרים שנפתחים, חוסר תחושת ההשלמה, השאלות שנותרו ללא מענה, תמיד משהו לא פתור ישוך לנו את החיים בצורה מעצבנת או קשה.

אני תמיד בתהליך למידה, וזה לוקח זמן.

וכנראה דברים לא פתורים זה משהו שצריך ללמוד לחיות איתו, תחושת פיספוס היא דבר שצריך ללמוד להפיג, או לא לקבל את זה כמשהו עצוב.

עוד אלמד מה לעשות, וכמובן, יש את הזמן, שהוא משכיח הכל בסופו של דבר.

אבל

חיוך מתוק כל כך

עיניים ענקיות

עבודה מושלמת

אלה צביטות חזקות בלב.

אבל בסופו של דבר

יש לי את הדבר הכי טוב בעולם

לול ושק

בסוף, הם כל מה שחשוב

ואם יש צביטות בלב, הן נשכחות כשדמות האב צריכה לקום ולעבוד.

ובתור אב

למי אכפת בכלל

קום

ותמשיך לחיות

כי ככה חיים את החיים.

ככה זה להיות אבא