הייתה לי קצת נפילה השבוע
כל מיני דברים מהשבוע האחרון התנקזו להם ביחד, כל מיני מועקות ודברים קשים, ושוב מחשבות.
אבל למדתי כבר
המחשבות הן חלק ממני וצריך ללמוד לחיות איתן.
הכל התנקז ללילה בין שלישי לרביעי, לא ישנתי בכלל, זה לא הרפה, כמה קשיים שהכו ביחד והתוצאה לילה לבן.
כן, החיים קשים, לכל אחד יש את שלו. וכל אחד לומד לקום. וכמו שחבר יקר כתב כאן
אין לנו את האפשרות או הפריבילגיה ליפול.
החיים ממשיכים, אז קצת סחרחורת, התנדנדות, וקמים וממשיכים. כי זה לא מעניין אף אחד.
גם היציאה מתל אביב בעבודה עזרה מאוד, העבודה שם הייתה מייאשת ולא מרימה, ובימים האחרונים חזרתי קצת לניהול תפעולי כדי ליישר לחברה קו, זה היה כיף, יותר אינטנסיביות, המון אחריות, טיזוזים והרבה עבודה עם הראש.
חישובי שטחים והפרשים ועוד ועוד.
היום אפילו הרווחתי לחברה שלי כמות כסף מכובדת.
זה היה מרים מאוד, וכמובן היציאה מהארון בעבודה שהמשיכה גם היום.
ובנפילות כאלה, אתה מבין איך חברים קרובים אוהבים אותך, וישר מרימים אותך, מכשפה, פנדה, כלבה וליבינג, אני אוהב אתכם מאוד.
אז קשה, ככה מתחזקים, אי אפשר ליפול, כי יותר מידי מונח עלינו, תמיד נתגבר, תמיד נחישות
ושום דבר לא יכול עלינו.
אפילו הצלחתי להקפיד על התזונה, וירדתי עוד קילו השבוע.
מחר יום כיף עם שק
לסיום
מכשפה יקרה, את חשה הכל כל הזמן, ותמיד יודעת.
ואת זכות גדולה בחיי, תודה
ויאללה תחלימי כבר
יש לנו תכניות.