היינו אמורים להפגש לסשן ראשון ברביעי שעבר.
אחרי דייט נפלא שגילה לנו חיבור בדסמי מיוחד.
יומיים לפני אני כותב לך
"הצלב מוכן"
זה כבר היה ריגוש
רציתי שתהיי הקדושה הראשונה, כמו שהכרזתי בפומבי כשהצגתי את הצלב לראווה בפוסט.
שנינו נרגשנו, אבל רביעי התבטל.
אנחנו לא עצובים, כי ידוע שזה יקרה.
בשישי אני חוזר מהמשרד, קבענו פגישה קצרה בפארק, נראה מה נצליח אמרנו, אבל באוטו גיליתי שיש זמן, ובהחלטה של הרגע נסענו אליי.
הריגוש היה חזק כל כך, שמתי לידייך אזיקים כמו שנכנסת לאוטו, היית שלי, נגעתי בך כרכושי. וראיתי איך את ממריאה, נרטבת ונרגשת.
הגענו, מיד על הברכיים, היית יפה כל כך שם למטה, עיניים יפות כל כך , כמהות, רוצות לרצות, אני מגמיר אותך פעם, פעמיים, שלוש, לחישה באוזן שעושה טוב כל כך.
ואז אני קם, מוריד חולצה
ומתחיל להרכיב את הצלב
אני שומע את הנשימות שלך, ואת חסרת סבלנות ובאה לעזור. הוא עומד, מוכן, אני נותן לך רגע להכרות, רכוש פוגש רכוש, שניכם שלי, תתחברו עכשיו, ליטפת את העץ וכמעט גמרת.
ואז
זה קרה
הפכתי אותך לקדושה הראשונה
רגע מרומם ומחרמן ומפוצץ אדרנלין.
רגע רק של שנינו
ינצר בליבי לעד
היה מדהים
כי את מדהימה
והצלב מעשה ידיי ונשמתי
התחברתם לשרותי, כדי לרצות אותי, להיות שלי.
התנסנו בעוד תנוחות, שרשראות, האמת, רק גרדנו את פני השטח.
זאת הייתה פעם ראשונה שלנו ביחד, בסשן, הכל היה ספונטני, מרגש.
פעם הבאה.....
הכל יהיה במקום
מחכים בסבלנות