אני ואתם

שנה שעברה אבא שלי העביר  את ניהול הסדר לאחד האחים.

הוא גם ביקש ממני לפני לקנות לי ולכל האחים את אותו סידור כמו שלו שנוכל לברך כל אחד היכן שיהיה.

הבנו אחרי זה שהוא בעצם הכין הכל שנוכל להמשיך בלעדיו. אז כבר מצבו היה לא טוב, והוא שמח מכל רגע עם המשפחה.

הפעם זה היה הסדר הראשון בלעדיו.

חסרונו הורגש בהחלט ודיברנו על זה לא מעט.

מאז שאני זןכר את עצמי כמעט כל סדר היה איתו, בהובלתו, והוא ניסה שיהיה תמיד כיף ומעניין.

אך בתוך כל החוסר ראיתי משהו אחר.

הייתה בליל הסדר הזה אחת שלקחה מכולם את תשומת הלב, כזאת שכל הקטע שלה זה "תנו לאכול ולישון ותעזבו אותי באמא שלכם".

אחת בת חודש, לא מהמשפחה שלי, אבל עדיין נכחה.

והבנתי שאמנם זהו הסדר הראשון בלי אבא, אך יש כאן אחת שזה הסדר הראשון שלה, ומעגל החיים ממשיך.

והיה ערב כיפי ומתיש בסופו של דבר.

כנראה כי קמתי ב4 בבוקר לטיול.

ומה עוד נשתנה בסדר הזה?

זה הסדר הראשון מיזה שני שאני יכול להכניס את החולצה למכנסיים.

חולצה גודל large ומכנס במידה 42.

עבודה קשה

שיהיה לכולנו יום נפלא