אתמול היה מין יום כזה.... סתם
יום של סתם
לא יודע להסביר אפילו למה
מהימים האלה של נפילה נפשית קטנה או גדולה, בלי סיבה נראת לעין.
ברגעים כאלה אני משתדל להתעמק בעבודה.
אבל לצערי
בשנה וחצי האחרונות
כאשר אני במקום קצת חלש, מופיעים להם מה שלמדתי שיש לי טריגרים מסויימים.
והם תופסים לי מקום בראש.
לא מפילים אותי, למדתי להכיר אותם ולשלוט בהם.
אבל בתור אחד שאוהב לכתוב סיפורים, הטריגרים האלה מפעילים לי את הכשרון הזה ואני בונה סרטים בראש, סרטים על יצורה רעה, סרטים שאני יודע בודאות שלא יתממשו, אבל זה חופר בי, וכבר נמאס לי לתת לזה מקום בחיים שלי. זה יקח זמן , אני יודע. אבל זה יבוא.
ידעתי שבסוף יום העבודה אני נוסע למקום חדש בחיי, מקום נפלא ויפה, מכיל וחם. ידעתי שאגיע לשם זה יעבור, ידעתי בוודאות.
ובדרך לשם מופיעה לי הפתעה יפה כל כך.
ממש משקל נגד לסרטים שבראש.
אדם נפלאה מהעבר, שנגעה בי בצורה יפה כל כך לפתע שלחה הודעה, רצתה ליצור קשר.
וזה היה מדהים.
ומרומם.
הגעתי למקום הנפלא החדש
ומיד הכל עבר
הכל היה נפלא, ומדהים ובישלתי.
הכל היה כמו שרציתי ויותר.
בבוקר קמתי להודעות נפלאות שמראות כמה אהבה יש לי בחיים.
יש המון על מה להודות
וגם צריך להודות על ארועים רעים בחיים, וימים חלשים כדי שלא נשכח כמה טוב יש לנו בחיים.
ו.....
למישהי בקרוב יש יום הולדת