נשארתי בדרום בינתיים
די סבבה חוץ מגעגוע לילדים.
יש כאן לא מעט מה לעשות, יש עשיה ויש זמן עם אמא.
אתמול לרגע לקראת שקיעה, רציתי לנשום יותר, להיות יותר, מעבר לנסיעה.
אז עליתי על זה
בניגוד לריינג'ר שלקח אותי לסופש התבודדות, הרייזר נועד ליותר מנסיעה , שלרב אני מעדיף, ליסוע ולהתרכז בנוף ובאוויר, לחוות את מה שמסביב, הרייזר נועד יותר לאדרנלין בשטח, מהיר מאוד, אבירות טובה, עושה קפיצות חבל על הזמן. נסיעה עליו זה יותר אדם ומכונה, בוא נראה מה נוכל לעשות ביחד.
ועשינו
ועשינו עוד
הרייזר רוצה שתניח את המחשבות בצד, תתרכז בכאן ועכשיו. תתעורר, ותהנה מכל רגע, תבדוק לאן אתה יכול להגיע, כמה מהר, כמה גבוה, ואיפה הגבול שלך נמצא.
להעלם לעבר השקיעה, כי יש הרבה שאני כבר לא רוצה. הגיע הזמן לחדש, להתחדש, ולא להפסיק לתופף לעולם. לנער ממני משקל עודף ולהיות קליל וכיפי.
ולעולם לא לשכוח לעצור לפעמים לצילחות
ותמיד להיות רק אני
ולרכב לעבר השקיעה
ולמה הכותרת?
הנה אני והשקיעה
לרגע