אני מוריד את הכלבה על בירכיה, קושר את ידיה מאחורי גבה בעזרת אזיקים.
אני דוחף את ראשה כלפי מטה.
"לחי ימין צמודה לריצפה". אני מורה לה בקשיחות.
והיא ,בצייתנות מוחלטת ובעדינות נשית מבצעת את פקודתי.
"לא לזוז" אני אומר.
אני יוצא מהבית נועל את הדלת, נכנס לאוטו ויוצא לסידורים.
הייתי בבנק, במכולת, אפילו קניתי את המברגה שרציתי.
לאחר הסידורים המתישים ישבתי להרגע בבית קפה.
אני חוזר לבית, לאחר כשלוש שעות ומוצא את הכלבה באותה תנוחה בדיוק.
איך היא מצייתת לי רוצה רק לרצות אותי. כל כך רוצה לומר לה כמה אני מת עליה, להודות לה על האושר שהיא נותנת לי.
אבל אני לא יכול, אסור לי, אני מלך, שליט, היא צריכה משמעת היא רוצה אדון חזק, אם אחשוף את ריגשותיי היא עלולה לברוח.
תהיה חזק תהיה קשוח ,קח את השוט ,תמציא איזה עברה שהיא עשתה ותעניש אותה,שכח מהרגשות.
אך אני לא יכול, ליבי בוער ,fack it, אני אומר לעצמי ,אני אקח סיכון.
אני רץ לחדר האמבטיה, מדליק נרות ריחניים, ממלא אמבטית קצף עם מים חמימים.
אני ניגש אליה, משחרר את האזיקים ומרים אותה בשתי ידי.
היא מניחה את ראשה על זרועי ומסתכלת אלי באותו מבט כמו תמיד, עיניה אומרות לי "תן לי לרצות אותך, מלכי".
אני מכניס אותה לאמבט ורואה איך היא נרגעת, מסתכלת עליי באותו מבט.
אני מסבן אותה בעדינות בעזרת ספוג רך ושומע את קולה החלש: "מלכי, אני יכולה לשאול שאלה?"
"כן"
"מה עליי לעשות?, איך עליי לרצות אותך?"
"שששש... תירגעי ,עצמי עיניים ואל תדברי."
לאחר האמבט אני לוקח אותה למיטה, מכסה אותה בפוך ומשאיר אותה שם.
מבשל לה מטעמים שאני כל כך אוהב להכין.
מגיע לחדר עם מגש האוכל ואזיקים.
מוסיף לה כרית שניה כדי שתתרומם, קושר את ידיה מעל ראשה לברזלי המיטה.
"פתחי את הפה". אני אומר ברכות. ומתחיל להאכיל אותה בעדינות.
מנגב את פיה לאחר שסיימנו את האוכל.
"מלך שלי" היא אומרת לפתע, "אני אומרת עכשיו משהו בלי רשות ולא אכפת לי לקבל עונש חמור,
אני רוצה להיות שלך ורק שלך, מלכי .עשה בי כרצונך, אני כלום אני אוויר, רק תן לי לרצות אותך".
אני מנגב את הדמעות שיורדות מעיניה ולוחש באזנה:"את כן משהו, את שיפחה את כלבה ואת זאת שעושה אותי מלך, הרי את משוייכת לי".
לכל הנשלטות, השפחות והכלבות, תודה לכן על מי שאתן, כל כך מהממות.