שוב אפלה עוטפת את המוח, עלטה מכסה את הלב.
שוב אני במצב הזה.
מה נכון? ומי צודק?
לאן ללכת? לאן לפנות?
שוב אפלה עוטפת את המוח, עלטה מכסה את הלב.
לא רואה כלום, ואין אף אחד סביבי, במי לבטוח? את מי להרגיש?
מה נכון? ומי צודק?
שוב אפלה עוטפת את המוח, עלטה מכסה את הלב.
תקווה חדשה הופיעה ופוף היא נעלמה. תקווה ישנה חזרה, ולא רוצה שתעלם לי שוב.
מה נכון? ומי צודק?
זו תקופה שאני עובר לפעמים. רק שתגמר מהר, כבר לא רוצה תשובות, לא רוצה נחמות.
שוב אפלה עוטפת את המוח, עלתה מכסה את הלב.
זה רק אני והדרקון נגד העולם,
אתה תישאר לצידי תמיד, נכון דרקון שלי?
הוא זועף בי ומשיב: מתי תבין כבר שאנחנו אחד, אני לא שלך אני אתה.
אם כך דרקון, מה נעשה עכשיו?
נמשיך להיות נחמדים וטובים, כי זה מי שאנחנו, ולא נרצה לשרוף גשרים ברגע של אפלה במוח וחשכה בלב.
יש לך כנפיים בוא נעוף מעלה מעל האפלה.
אך האפלה בכל מקום היא לא נגמרת.
לאן אני הולך? לאן אני עף? לא יודע
שוב אפלה עוטפת את המוח, עלטה מכסה את הלב.
