אני ואתם

שוב אני ברכבת. בחוץ עדיין חושך.

הייתי מעמיד אותך במרכז המעבר. מותח חבלים מהמדפים וקושר את ידייך.

את מתוחה לרוחבו של הקרון ואני נותן לך את תשוקתי.

אפשיל את מכנסיך ואחשוף את ישבנך הגדול והרך.

צעיף יאטום את עינייך ואת תרגישי את קצב הקטר.

לא תדעי כי ידי הגדולה מונפת באוויר וכל כוחי הרב יכנס בישבנך העסיסי.

הצעקה שלך רק תגביר את תשוקתי ואתן לך את כוחי שוב ושוב.

לבסוף כף ידי הרחבה תחפון את ישבנך הרך ואני אחפון עוד ועוד.

אצמד אלייך ולשוני תענג את צוורך. ידי השנייה תזחל כמו נחש ותחדור מתחת לחולצתך.

אצבעותיי המחוספסות יצבתו את הפיטמה חזק חזק. אתענג לי ממראה הכאב על פניך וליבי יבער מהידיעה שאת שלי. 

אחזיק אותך בכאב זמן רב בזמן ששניינו נתמכר לקצב הרכבת.

תספגי את הכאב, תספגי עוד ועוד , כי את יודעת שאני רוצה בכך. ואת יודעת כי מה שאני רוצה עושה לך טוב. לזה נועדת, את זה את רוצה. לספוג עוד ועוד בשבילי ולמעני. וכשהכאב יעלה על גדותיו , אקרב את פי לאוזנך ואשאל בלחש:"מה אני בשבילך?"

ואת תעני בכאב ובעונג ובשלמות מלאה:"מלך יחיד."

הלוואי והנסיעה לא תיגמר.