היו היה בסוף שנות השישים, ישבה לה האם הגדולה של המוסיקה הישראלית וקראה בעיתון. בין העמודים היא ראתה כתבה גדולה על הגנת הצומח בארצנו, בתחתית העמוד היא ראתה כתבה קטנה שכותרתה הייתה "הכרוניקה של ההטרדות המיניות בצבא". האם הגדולה זעמה על כך שצמחים מוגנים יותר מבני אדם בארצנו. היא החליטה לצאת למלחמה בדרך שהיא ידעה הכי טוב וכתבה שיר.
כדי לקדם אותו יותר היא נתנה אותו להרכב המוסיקלי המפורסם ביותר באותם ימים "להקת הנח"ל". היא אף ביימה את המופע והחזרות תועדו בטלוויזיה, שם נראתה האם הגדולה גוערת בנערה בת 19 לא ידועה בשם ירדנה ארזי.
אך לצערה של האם הגדולה השיר הובן לא נכון ונתפס כשיר להגנת הצומח. היא מחתה על כך מכל במה אך מחאותיה נפלו על אוזניים שלא רצו לשמוע.
שנים ארוכות לאחר מכן, כאשר התפוצצו בכל יום שערוריות מין במשטרה, צמד שדרנים ברשת ב' הראו לכולנו את המשמעות האמיתית של השיר ואף דיברו עם ביתה של האם הגדולה שתיארה את מלחמתה.
תודה לך אם גדולה על ההמון שנתת לנו, ותודה על מלחמתך הקדושה בימים חשוכים ,אפילו שלפעמים נלחמת בתחנות רוח.
ברצוני להוריד את הכובע ולקוד קידה בפני חבר הכלוב alatar שיצא למלחמה דומה. ולקרוא לכולם: בואו נראה את היפה בבדסמ, את האמון, ההעצמה והשלמות שהוא נותן ונוקיע את המכוער שגורם לוניילים לראות אותנו כסוטים.
שבת שלום לכולם.
אוהב אותכם מאוד
מלך יחיד.