אני ואתם

שלוש מכשפות רעות עירפלו את חושיי. גיליתי את עצמי אזוק באזיקים יושב בכיסא. שלושת המכשפות מולי מחייכות חיוך מרושע.

"ממממללללךךךך. חשבת שאתה חזק, הכוח שלך מנוטרל. אנו נעשה בך כרצוננו ואתה תסבול, תתתתססססבבבוווולללל."

אני מתחיל לבכות והם מתענגות על כך. אך לפתע הבכי הופך לצחוק. צחוק מתגלגל. חיוכם המרושע נמחק מעל פניהם.

"מה קורה איתך מלך? ככה מתנהג אדם חסר אונים?"

"אתן כל כך מרוצות מעצמכם. ואת הכל ביססתם על אזיקים. אתן כל כך מסונוורות מעצמכן עד שלא ידעתם את מי אתן אוזקות."

"מה אתה רוצה להגיד לנו מלך?"

מבט אימה עולה בעינהם המרושעות לנוכח מראה ידיי המשוחררות.

"שיחררתי את האזיקים, מטומטמות."

"לא נורא, רק בפעם הבאה שאתן אוזקות מישהו, תבדקו שהוא לא מבין בזה יותר ממכן."

"אוי, לא תהיה פעם הבאה."

"איש חוטא, לאן תברח?"

הרעל יוצא.