סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 10 שנים. יום שישי, 1 באפריל 2016 בשעה 6:35

ידעת שסוף סוף הצלחתי לקבוע אתמול עם חבר לעבודה. 

ידעת שלא עשיתי את זה כבר הרבה זמן.

ידעת שאני צריך את זה. שמאז שאנחנו כאן אין לי חברים מחוץ לעבודה.

התקשרתי להגיד שהוא ביקש מוקדם.

כי המחויבות אליך היא ראשונה.

אמרת שזה יקשה עליך וביטלתי.

כי המחויבות שלי אליך היא ראשונה.

ואז כשנפגשים בבית את מבקשת רשות.

חברה נסערת ורוצה להפגש.

מבקשת את רשותי, כי גרמת לי לבטל.

איתה זה מאוחר, זה בסדר, לא?

אך בכוח הייתי צריך להוציא ממך. כמו חוקר שב"כ.

שהשיחה איתה הייתה לפני שגרמת לי לבטל.

לא הבנת מה אני רוצה.

עכשיו אני מלא זעם ואין לי חבר לשתף.

רק כאן אצל בלוגי היקר.

מתי תתני לי להרגיש טוב?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י