סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 8 שנים. 23 באפריל 2016 בשעה 9:02

סידרת הסיפורים בין שני שולטים הינה בידיונית ואין קשר בין הארועים והדמויות לבין המציאות.

 

מוקדש לאישה מביפנים.

 

העבד והשפיחה נסעו במכוניתם אל ביתם של המלך והמלכה.

היה זה יומיים אחרי השיוך. יומיים בו קבעו השולטים סדרת חוקים וסדר יום חדש לנשלטים שלהם. אך היו אלה גם יומיים של ניתוק פיזי בין השולטים והנשלטים והקשר היה טלפוני בלבד. זוג הנשלטים נרגשו מאוד בנסיעה והחלו לשוחח.

"תגידי, זה היה נדמה לי, או שאת לובשת חוטיני?"

"כן מאמי,  המלך קבע קבע לי, מהיום חוטיני בלבד. אז קניתי כמה. אהבת?"

"מאוד אהבתי, את נראית מעולה. את גם נועלת את נעלי העקב שהעלו אבק."

"הכל כמיצוותו. וזה מרגיש טוב כל כך."

"את זורחת בימים האחרונים, כיף לראות אותך כך."

הוא הוריד את יד ימינו מההגה ואחז בידה, אך היא משכה את ידה מיד.

"מאמי לא, המלך אסר עליי."

"צודקת, המלכה אסרה עליי גם."

"תדע רק שזה גורם לי להעריך אותך יותר. תזכור שאני אוהבת אותך מאוד."

"אני אוהב אותך גם."

לאחר שתיקה קצרה נראה פתאום שהשיפחה השתחררה קצת.

"נכון שזה כיף? נכון שזאת הרגשה עילאית? להיות משויכים."

"זאת הרגשה נהדרת."

ענה העבד.

ולפתע החליטה השיפחה לעשות מעשה שלא חשבה מעולם. היא פתחה את חלון המכונית, הוציאה את ראשה תוך כדי נסיעה וצעקה בכל הכוח.

"אני משוייכת, ואני הכי מאושרת בעולם וכולם יכולים לקפוץ לי."

היא נכנסה פנימה והחלה לצחוק.

העבד פתח את חלונו הוציא את ראשו וצעק.

"גם אני משוייך וכולם יכולים להכנס לי לתחת."

כאשר נכנסו לביתם של השולטים ציוותה המלכה על העבד להגיע לחדר האמבטיה.

לרגע נשארה השפחה לבד אך קול חזק וסמכותי נשמע מהמטבח.

"שיפחה, תגיעי למטבח עם חזייה חוטיני ונעלי עקב בלבד. ומהר."

היא צייתה בשימחה. כאשר הגיעה למטבח מצאה את המלך נשען על השיש עם הפנים מולה וידיו הגדולות משולבות.מעל בגדיו לבש סינר שחור מלא, בכיס הסינר הייתה מגבת ידיים ועל מותנו הייתה סכין שפים תלויה בתוך נרתיק.

הוא זימן אותה להתקרב ואז פקד עליה לרדת על ברכיה.

"כפות ידים ומצח ברצפה."

היא ציתה והשתחווה מולו.

"להזדקף. שימי לב, המטבח הוא המפלט שלי, המקום של זן ושלווה לנפשי, סתאאאם נראה לך שאני מזיין תשכל ככה?"

שניהם צחקו והמלך המשיך.

"עכשיו ברצינות, כאן אני תמיד שולט, המטבח הוא תמיד הממלכה שלי ומעכשיו הוא מקדש בשבילך. קומי."

היא נעמדה והמלך הוציא מאחורי גבו בד לבן.

"יש לי מתנה בשבילך."

הוא פרש את הבד שהתגלה כסינר לבן ויפה. הוא הלביש אותה וכשעמד מאחוריה קשר את הרצועות. השפחה התענגה על כל רגע, מתנה מהמלך, המגע של הבד על גופה, המגע הקשוח והאוהב של המלך, אך יותר מכל היה זה הכיתוב, שתי מילים אשר היו כתובות על אזור החזה של הסינר. שתי מילים שהפכו הכל למוחשי ואמיתי, "רכוש המלך".

הוא החל ללמד אותה כיצד לקצוץ ירקות וסשן הבישול החל.

 

המלכה הושיבה את העבד בחדר האמבטיה על כיסא מול המראה כאשר הוא ערום.

"תסתכל על עצמך, שיער לא מסודר, בגדים סתמיים שלא מחמיאים לך. איך אני אמורה להסתובב איתך בפומבי, איך אני אמורה להתגאות בכלבלב החדש שלי? לכן עכשיו אנחנו נשנה הכל."

היא הוציאה מספריים ומסרק והחלה לסדר את שערו. בסיום מרחה ג'יל וסידרה אותו סופית. לאחר מכן הוציאה שקית של חנות בגדים והראתה לו כי קנתה לו בגדים חדשים. לאחר שלבש את המכנסיים החדשים לקחה המלכה טוש וכתבה על החזה שלו:"רכוש המלכה."

היא הלבישה לו את החולצה החדשה ושניהם פנו לצאת מהדירה. כאשר עברו ליד המטבח הגניבו הנשלטים מבט אחד בשני, העבד היה בהלם כאשר ראה את אשתו לבושה בסינר ,חוטיני ונעלי עקב.

השפחה נדהמה לראות את המהפך שעשתה המלכה לבעלה. אך לפתע חטפה חבטה חזקה בישבן.

"תתרכזי בעבודה שלך."

המלך והשיפחה הכינו בתוך כערה רוטב לעוף. הוא העמיד אותה צמודה לשיש ונצמד מאחוריה. הם הכניסו חתיכת עוף לכערה והמלך אחז בכפות ידיה והם החלו למרוך את העוף בידייהם. זה היה מענג מאוד לשניהם. ידיהם משולבות, מרוחות ברוטב הסמיך. מעסות את העוף ושניהם צמודים גוף לגוף.

"אנחנו לא טבחים במסעדה. לא כאלה שלחוצים בזמן ולא רואים את הסועדים. אנו מבשלים בהנאה לאנשים שאנו אוהבים. לא כלואים במתכונים וזוכרים תמיד כי הטיבול הכי חזק הוא אנחנו והאהבה שלנו כלפיהם."

הסביר לה המלך באיטיות ובלחש.

הם המשיכו בעבודתם בכיף , השיפחה חיפשה סכין כדי לקצוץ חסה לסלט ומצאה את סכין השפים של המלך מונחת. בטיבעיות היא לקחה אותה אך לפתע המלך אחז בידה בחוזקה.

הוא הוציא ממנה את הסכין בזהירות. כופף את ידה מאחורי גבה והחל להעניק לה כאב.

הוא החל ללחוש באוזנה את כעסו.

"הסכין הזאת משרתת אותי נאמנה. היא הופכת לחלק ממני כאשר אני אוחז בה. לאף אחד, כולל המלכה, מותר לגעת בה.

מבין הדברים שבבעלותי היא אחד הדברים היקרים לי ביותר.

בדיוק כמוך."

"תודה מלך שלי, תודה שאתה מגביל ומכוון אותי."

המלכה והעבד ישבו בקולנוע וצפו בסרט ארוטי. העבד היה מוצף מחשבות. הסרט, המראה הסקסי של אשתו במטבח, המחשוף הגדול של המלכה. הוא החל לנדוד במחשבותיו. המלכה הביטה במפשעתו וראתה את הבליטה הגדולה וזעמה.

"עבד, מה היעוד שלך בחיים?"

"לשרת אותך,מלכתי."

"ואיך אתה אמור לעשות זאת כשאתה לא מרוכז? אני לא אישרתי לך להזדקר ככה. לך מיד לשרותים ותתרוקן. תשוב הנה תוך 12 דקות מרוכז עם פופקוקן חדש."

המשך יבוא

אישה מבפנים​(נשלטת) - שני פרקים ברצף, אני ממש מסמיקה.
הסיפור כל כך מחרמן אותי ואני לא מצליחה לקבוע עם מי אני מזדהה יותר, עם השפחה או עם העבד. נכון לעכשיו הייתי שמחה לממש את שניהם.
מלך , שלא יגמר לעולם.
לפני 8 שנים
מלך יחיד​(שולט) - הסיפור כולו מוקדש בשבילך, לכן צפי להקדשה כל פרק. אם תרצה שאעביר לך סשן בישול זה יהיה עם דנה. איתך זה יהיה סשן מועדון קרב. יהיה פרק כזה בעתיד. יש לך מושג למה אין כמעט לייקים?
לפני 8 שנים
אישה מבפנים​(נשלטת) - אולי עסוקים עם המשפחות בחג?
מקווה שלא בגלל ההקדשה.
עדיין עומדת בפיתוי אבל נהייה קשה מיום ליום.
לפני 8 שנים
מלך יחיד​(שולט) - מה קשה?
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י