צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 9 שנים. יום שלישי, 15 בנובמבר 2016 בשעה 4:49

לפעמים בא לי לכבות הכל.

כמו בסרט פוסט אפוקליפטי, פעימה אלקטרומגנטית שמכבה את העולם.

והכל חוזר לימים עברו. ימים בו האדם נמדד לפי אופיו ויכולותיו.

 

הלוואי והיה אפשר לעשות כיבוי כזה מבפנים.

לכבות את הרגשות.

לכבות את התהיות.

לכבות את הנפש.

לפעול לפי השכל הישר בלבד.

לא להרגיש.

לא להפגע.

ולא לכאוב יותר.

פשוט לכבות הכל.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י