צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 7 שנים. 6 בינואר 2017 בשעה 17:36

לפני כמה חודשים עברתי ליחידת דיור קטנה ונחמדה.

המקום שלי, אפשר לקרוא לזה מאורת הדרקון.

באחד החדרים גיליתי וו נעוץ בתיקרה בחוזקה.

איש טכני שאני מיד חשבתי למה זה יכול לשמש.

שולט שאני, מצאתי לו שימוש.

 

את עומדת מתחת לוו. גופך חשוף לאוויר החדר. אני קושר את ידיך אחת לשניה מלפני הגוף.

לקשר אני מחבר חבל ארוך ומעביר אותו בתוך הוו ומותח.

מרים את ידיך למעלה לשמיים. מעצב את תנוחותיך ואת גופך אשר נמצא בבעלותי המלאה ומוציא אותך לחופשי.

קושר את עינייך ואת נכנסת אל האפלה היפה. שם את כבר לא אותה אחת שרצה במרוץ החיים המטורף.

שם נמצאת את האמיתית. 

את, אישה, שפחה, כבולה ומשוחררת.

ואני מוציא אותך האמיתית החוצה לחופשי.

מעביר את ידיי על גופך הנשי היפה והרך.

כמו אבן שיש מבריקה וחלקה, חומר ביד השולט.

מפסל אותך בדמותך האמיתית שרק אני רואה, מסיר את כל החלקים המיותרים עד שמה שנשאר זאת את,

את בלבד. מראה לך כמה את נשית מיוחדת וגדולה.

 

 

 

זה מה שאפשר לעשות עם וו בתקרה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י