בלוגי היקר
היום הייתה לי שיחה עם חבר טוב מהעבודה, אדם טוב וירא שמיים אמיתי.
הוא אמר לי שאני תמיד מעדיף לבטל את עצמי מול אחרים. תמיד לשים את האחר מלפני. וכך אני הופך לשקוף.
דיברנו על כך שזה לא קל. לא קל להיות אדם שכל הזמן מסתכל על האחר. בעיקר בגלל אנשים שמחליטים לבטל אותך בגלל זה. אפילו את הכבוד הבסיסי של אדם הם לא נותנים. הרי אנו לא מבקשים אפילו תודה. לא מצפים לכך. רק לא רוצים שירגישו בנוח לפגוע. ואז כל הקיןם שלך מתערער. למה אני צריך את זה. כל הפשע שלי הוא לב גדול. ולב גדול נפגע מהר ובקלות. יש כאלה בחיי שקראו לי אגואיסט. אבל תמיד הצלחתי להוכיח להם שהם משליכים עליי את ההתנהגות שלהם עצמם או שהיו מעדיפים שאהיה אגואיסט וכך יהיה יותר קל לפגוע. ונכון, אני לא טלית שכולה תכלת, בעבר פגעתי באחרים. אבל זה נעשה מתוך טעות או אי הבנה ולא במתכוון. תמיד העדפתי להיות הנפגע ולא הפוגע, כדי שלא אשרוט את עצמי לשארית חיי.
ובכן, נשאלת השאלה, אולי כדאי להיות אגואיסט?
החיים שלהם קלים יותר. למה לא לשקר לאישה רק כדי להשכיב אותה ואז לזרוק ולפגוע בה? במקום לעמול כדי לבנות מערכת יחסים ולשים את עצמך במקום פגיע.
למה לא לקחת מאנשים שנותנים ואז לדרוך עליהם במקום לומר תודה ולא להרגיש נקיפות מצפון.
ובכן בלוגי היקר, כמו תמיד, אתה עוזר לי להגיע להחלטה.
להשאר
כי זה אני, ואדם לא יכול ללכת נגד עצמו. אני בטוח שאפגע עוד הרבה. אבל, בסופו של דבר היכן שיש אור החושך נעלם.
אולי לא אמצא לי זוגויות טובה ומעצימה כמו שהייתי רוצה, אבל לפחות אהיה שלם עם עצמי.
אולי לא אמצא עוד חברים שמרגישים כמוני, אבל לפחות לא אחיה עם עוד נקיפות מצפון.
ולסיכום.
כמו שאמרתי, היכן שיש אור, החושך נעלם, וכאן אני עושה מעשה.
תמיד ידעתי להקשיב לאחרים.
וכאן אני מכריז בזאת על פינת ההקשבה.
לכל מי שכאן שצריך שיקשיבו לו, אני כאן.
כל מי שצריך להתיעץ באופן דיסקרטי, אני כאן.
כל מי שחושב שאני יכול לעזור לו בצורה זו או אחרת, אני כאן.
ללא שום תמורה
ניתן לפנות בפרטי.
שלכם
מלך יחיד( הדרקון)
ודרך אגב
מחר נקודות האור שלי חוגגים עליה בשנה. והם איתי בסופש
אז כלןם לא ידפוק לי את המצב רוח.
