אני ואתם

אחרי סשן כל כך מתיש,

בעצם היו אלה שניים רצופים. מתישים, קשים , כואבים וממלאים.

אחרי חיבוק חזק חזק ממני.

אחרי ניגוב הדמעות. אחרי שתי כוסות מים ובדיקת מצבך.

נשב אני ואת ונכניס בהכל משמעות.

אקשיב לך ואז אוציא ממך עוד. אדבר ואסביר וכך נתחבר לנו יותר.

נבהה אחד בשני ולא נראה עוד כלום מסביב.

כאילו אנו יושבים רק שנינו בלב המדבר ליד מדורה, לילה וחושך מסביב. העולם נעלם לחלוטין ורק אני ואת קיימים.

תשעני עליי, כי הבנת כבר שזה מקום טוב להישען.  תפתחי את הלב ותשתפי ותצחקי ותבכי. כי אחרי מה שעשינו ביחד זה כבר קל יותר.

ועכשיו לאחר שמילינו את גופנו, אנו ממלאים את נפשנו והופכים את כל מה שחווינו לאמיתי.