במטבח, את לבושה בסינר ונעלי עקב. אולי לא נוח לך איתם אבל את יודעת שאני אוהב אותך בנעליים האלה.
קוצצת ירקות ואני יושב ומסתכל עליך. את מרגישה איך עיניי עוברות על גופך, רכושי הפרטי, ממששות אותך, שורטות אותך. לאחר שאת מניחה את הסכין ומתחילה במלכת הבישול את מרגישה שאני מתקרב.
ידיי הגדולות נשלחות ומתחילות ללטף את גבך. אך אסור לך להגיב, את יודעת את זה. עכשיו עליך לבשל לאדונך. המגע שלי הופך לקשה יותר. חופן שד אחד ומלטף ביד השניה. את תשרתי אותי בכל דרך. תבשלי לי ותתני לי את גופך. חופן אותך חזק יותר, מתחיל להעניק כאב. ואת ממשיכה לבשל. סופגת הכל בשבילי ומרצה אותי. אדונך רעב ולא רק לאוכל ואת תשביעי אותי בכל צורה.
מבשלת, חסרת אונים, נלקחת בו זמנית. צובט פיטמה ואת סופגת. מתגברת כדי לרצותי.
לפתע נשפך משהו על הריצפה. אני זורק מטלית ליד ואת מקיימת את חובותיך. יורדת על ארבע ומתחילה לנקות כמו שיפחה טובה. שומעת רוכסן נפתח ולפתע את נחדרת.
מקיימת את חובותייך כזונה וכשיפחה בו זמנית. מנקה היטב ומענגת. מלכת הניקיון תסתיים כאשר אבוא על סיפוקי ולא לפני, את אומרת בראשך.
זרם חם נשפך על גבך ואת קמה וממשיכה לבשל. מערבבת ומתבלת ומערבבת שוב כאשר הנוזל החם שלי נמרח על גבך.
מגישה לאדונך את פרי עמלך ועומדת לצידי כמו פסל כדי לענג את עיניי בזמן שאני טועם את בישולייך.
את שיפחה טובה וזונה מצויינת, מרצה את אדונך בכל דבר שרק ירצה.
ועכשיו לכי למיטה
מגיע לך פרס.