אני ואתם

בלוגי היקר

אני כותב לך כדי להוציא. כדי שלא ישבו לי בלב דברים שמציקים לי.

בקושי ישנתי הלילה. יותר מידי חוסרים היו לי אתמול. דווקא בחלק שציפיתי שיהיה קשה אתמול היה לי דווקא טוב. והחלקים להם ציפיתי לא היו. בקצת שישנתי חלמתי שאני מדבר, אבל לא יוצא שום קול. אומר דברים שוב ושוב, אבל לא נשמע בכלל. כאילו אני מתחיל להעלם. אין בי כעס על משהו, רק הרגשה של חוסר ותסכול. 

אני רוצה לעבור את היום הזה בצורה טובה. ומקווה שכן. רק מפחד לא לקבל תשובות על כל מיני דברים ואז לשקוע שוב בתיסכול. חוץ ממך, בלוגי היקר, אין עוד מי שיקשיב לי, אין עוד מי שיקח את החוסרים האלה ממני.

אז תעזור לי. בבקשה. תן לי את היכולת להמשיך, ולדעת איך לא להתיחס לחוסרים האלה.

יום טוב שיהיה לנו.