לפני 7 שנים. 3 באפריל 2017 בשעה 15:36
אנו בלתי נפרדים ולא קרובים.
החברות שלנו מוזרה, אפשר להגיד גם הזויה אך היא מותאמת בדיוק לנו.
אתמול שיתפת אותי באחד מרגעייך הקשים ביותר. דבר שאם משתפים אחרים הם עלולים לברוח. אך ידעת שלא אברח וזה גרם לך להבין שאני איתך תמיד. שאלתי אותך אתמול בעוד אני תוהה עם עצמי על מה תרגישי אם אעלם מכל סיבה? אמרת שיהיה לך חלל ענקי בנפש שלא יתמלא. ושנינו נשברים ביחד. וקמים ביחד. אז כן מה שיש בינינו אולי קצת מוזר אבל אני חושב שהלן רדי מסבירה זאת הכי טוב
שבסופו של דבר זה רק אני ואת נגד העולם. גם כאשר כולם מפנים לנו גב,
בסוף זה רק אני ואת נגד העולם.
מוקדש לך